בשבחי השוטטות – יום ללא קניות
"דבר אינו שלנו מלבד הזמן, שממנו נהנים אפילו חסרי הבית"
(בלתסר גרסיאן, מתוך: "איש החצר")
אני אוהב לשוטט ברחובות העיר, סתם כך באמצע היום, כשהמוני אדם עסוקים בענייניהם – ממהרים, קונים, אוכלים, גודשים את החנויות ואת בתי הקפה, מביטים בחלונות הראווה ומפזרים את כספם לרוח. אני אוהב לצעוד לאט וללא מטרה נראית לעין, להקשיב לצלילי העיר העסוקה תמידית, להתבונן בחיוּת המתפרצת ולגלות בתוך בליל המראות, הקולות והריחות פינות של שלווה ורגעים קטנים של אנושיות וכנות.
בתוך מסגרות השגרה המוכרות, השוטטות מאפשרת ניכוס מחודש של המרחב הציבורי, באמצעות א-שימושיות שלו. לכן אין פלא שהיא נתפסת כהתנהגות בלתי מקובלת, מבחינה חברתית ולעתים גם חוקית. לרחוב, לקניון או למרכז המסחרי מטרה אחת – לעודד אותנו לצרוך ולגרום לנו לתרגם את הערכים והרגשות שלנו לסחורות בנות המרה. כך, הליכה ל"שום מקום" היא פעולה חתרנית של ערעור על היסודות הללו, שמזכירה שאפשר גם אחרת.
אני צורך משמע אני קיים?
בעידן של סגידה להון ולמותגים, הצריכה הפכה לתכלית בפני עצמה שלעולם אינה מאפשרת את מימושה. אם פעם מוצר שימש למטרה ברורה ומוגדרת, הרי שכיום היא הומרה בתשוקות מופשטות ובלתי ניתנות להשגה. מוצרים לא נמדדים עוד בפונקציונליות שלהם, אלא בערכים שהם מסמלים – רוצים אושר, אהבה, שמחה או משפחתיות? כל מה שאתם צריכים כדי להשיג אותם זה לקנות את המכונית המתאימה, ללבוש את הבגד הנכון או לצאת לנופש ביעד האופנתי התורן.
בסוף השבוע* יצויין ברחבי העולם יום ללא קניות, שבבסיסו רעיון פשוט אחד – להשתחרר למשך יממה מקדחת החומרנות ומתאוות הרכישה. מה שהחל לפני 17 שנה כיוזמה מקומית של "מכסחי הפרסומות" הקנדיים, הפך לחגיגה אנטי-צרכנית בלמעלה מ-65 מדינות. עד לא מזמן נחשבה המחאה נגד תרבות הצריכה לנחלתם של תמהונים שיש להתייחס אליהם בסלחנות. אבל השנה מגיע היום הזה בעיתוי מעניין במיוחד, בשיאו של משבר כלכלי עולמי, שהספיק לנתץ כמה מהמעוזים המקודשים ביותר של השיטה הקפיטליסטית.
מה לעשות? לא לעשות!
החבר'ה של "AdBusters" יוזמים מדי שנה אירועים מגניבים לכבוד היום ללא קניות: החל מטקסי גזירה המוניים של כרטיסי אשראי ועד "הליכות זומבי" במרכזי קניות (מי בא לעשות את זה בסנטר?). ברחבי העולם נערכים אירועי מחאה שונים ומשונים לצד ירידי קח-תן, סדנאות יצירה, מיצגים וכל מה שבא. מפולין עד יפן, מצרפת ועד שבדיה (ניימן, בחיי שרציתי להקדיש לך לינק, אבל משום מה לא מצאתי מידע עדכני על אירועים בברלין. היתכן?!) אנשים עוצרים לכמה רגעים וחושבים על חייהם ועל העולם שסביבם.
באופן לא מפתיע, האנשים היקרים של "סלון מזל" מובילים את אירועי היום בתל אביב (יש גם קבוצת פייסבוק עם מידע מעודכן), עם "הפנינג מחאתי" בכיכר המדינה נגד קניית פרוות (ב-13:00), "מסה קריטית" מכיכר רבין לשדרות וושינגטון (החל מ-13:30) וג'ם סשן בסימן "הרחוב הוא של כולנו" (כולל קריאה נרגשת: "כל הכלים מוזמנים לשיר, לנגן ולאלתר. אפילו לזייף מותר"). מי שבשלב הזה ירצה לחדש כוחות, יוכל ליהנות ב-15:30 מארוחת חינם ב"סלון מזל" ולהתחזק לקראת שוק קח-תן ושלל סרטונים על תרבות הצריכה. במקביל, ייערך בשעה 12:00 הפנינג בגן מאיר, עם פינות יצירה, "בנק זמן" ועוד מלא דברים. סביר להניח שתהיה אחלה אווירה והרבה אנשים טובים, ובאופן כללי – שיהיה שמח ומגניב.
נשמע כמו אחלה דרך לבלות את יום שישי, לא? ומה אם אתם עסוקים, אין לכם כוח לפגוש אנשים, או שחם/קר לכם מדי ולא מתחשק לכם לצאת מהבית? אחד הדברים הגדולים ביום ללא קניות, הוא שכל מה שצריך בשביל לקחת בו חלק ולהפגין מודעות פוליטית-חברתית, זה פשוט לא לעשות. אפשר ורצוי להשתתף באחד האירועים שמתקיימים בעיר (או ליזום משהו משלכם), אבל אפשר גם להסתפק בהחלטה שביום הזה לא צורכים דבר. אז צאו לטיול אופניים בפארק, היפגשו עם חברים, בשלו ארוחה ביתית, צפו בשקיעה מול הים, שירו לבד או ביחד, או עשו כל פעילות אחרת שעולה על דעתכם, רק השתחררו ליום אחד מכבלי הצריכה.
עוד כמה דברים מעניינים על יום ללא קניות:
• אביבית אגם דאלי ל"סלון מזל"
• יום חופשי מקניות באתר "בדידות"
• האתר של טד דייב (האב הרוחני של יום ללא קניות)
—————————
* יום ללא קניות מצוין בצפון אמריקה (וגם בישראל) ביום שישי הראשון שאחרי חג ההודיה (28.11), ובשאר העולם – יום לאחר מכן (הא! גם אני משתמש בכוכביות!)
תתחדש! חברים. יש לנו כותב חדש בבלוג (תסתכלו בשם הכותב. זה ניקו – לא ניימן). כולם יודעים כמה אני אוהב את הכתיבה שלו, ולכן אני כמובן מברך על הצטרפותו. שרק ימשיך לכתוב :]
גם אני חיפשתי פה מידע על יום ללא קניות וטרם מצאתי. אז: או שהגרמנית שלי לא מספיק טובה (אופציה הגיונית), או שפשוט אין אחד. וזה יכול להיות, כי ברלין מלכתחילה היא עיר שנורא לא מקדשת את תרבות הקניה, כך שאין באמת נגד מה להפגין. מצד שני, אם אתקל במשהו אדווח לפה ישר.
ח"ח על השיטות ברחובות העיר. זו אחת הפעילויות האהובות עלי (בעיקר מאז שקראתי את הספר השחור שמתאר את איסטנבול דרך שוטטות, בערך, וגורם לך לרצות להכיר את האגדות והפינות בכל מקום בו אתה נמצא).
קולולולולולו!!!
כיף כיף כיף 🙂
ושלל ברכות ואיחולים שכאלה
אוסיף רק ואומר שלונלי בוי רקורדס מציינים את יום ללא קניות בכך שהם מאפשרים להוריד את האלבומים של היוצרים שלהם חינם אין כסף.
http://lonelyboyrecords.blogspot.com/
ומעבר לזה, ובעקבות ההופעה אמש-אני רוצה לנצל את הבמה ולבקש ממישהו שימציא בובות רופוס וויינרייט מוקטנות שניתן לשים על השולחן ובדומה לפרחים המרקדים, כך גם רופוס הקטן יעשה תנועות ידיים דרמטיות כשישמיעו בסביבתו שירים ממחזות זמר!
ועד לפעם הבאה שאפציע-סופ"ש מעולה שיהיה,תודה לאל שנגמר השבוע הארוך מדי הזה!
היי חבר!
תודה רבה על הפירגון, שיהיה לך אחלה יום חופשי מקניות, נראה אותך אצלנו בשישי?
תודה, התענוג כולו שלי. אני מרגיש כאן בבית כבר ממזמן, כך שמה שנשאר זה רק להישאר אופטימיים לגבי ההמשך 😉
ניימן: מצאתי לא מעט איזכורים לאירועים בברלין משנה שעברה (ומשנים קודמים), לכן הופתעתי שלא מצאתי שום דבר רלוונטי לשנה הזאת. התובנה על כך שמדובר בחברה פחות צרכנית ממש מעניינת. האם זה ביחס לשאר אירופה או לעומת קדחת הצריכה האמריקנית? ואיך הם למשל מול המצב בישראל?
מעיין: רופוס? איזה כיף לך. איך היה? (למרבה ההפתעה שמעתי בינתיים ביקורות די מעורבות)
סלון מזל: הרווחתם את הפירגון הזה בכבוד! נראה לי שרוב הסיכויים שאכן אגיע בשלב כלשהו.
איזה כיף של פוסט, אתה כותב מעולה 🙂
אהמ, תגיד. אפשר לבקש ממך לשלוח לי איזה איזכור לאירוע משנים קודמות בברלין? (במקרה שעוד יש לך אותו בשליפה).
ואני חושב שספציפית המצב בברלין, או יותר ספציפית, במזרח בברלין (המערב נוראי) הוא יותר טוב ביחס לישראל וביחס לשאר אירופה והעולם המערבי. אבל זו חצי עיר שדי ידועה ב"מרדנות" שלה, כך שהעניין הגיוני…
תודה, קנדי (מסמיק)
ניימן: מצאתי פרטים בבלוג הגרמני של "יום ללא קניות", שמשום מה לא מעודכן עם אירועי השנה:
http://buynothingday.narra.de/blog/2007/11/20/berlin-action/
עוד אזכורים יש כאן:
http://wiki.benn.org/BuyNothingDayBerlin2007
אהמ. יש שם הודעה בגרמנית שאומרת ביום שבת יהיה יום ללא קניות בברלין. אבל שום פירוט חוץ מזה. מוזר.
http://buynothingday.narra.de/blog/2008/11/04/samstag-29-november-2008/
ניקו – כתבת כ"כ נכון ומדויק. יש לאנשים צורך לא מובן כזה להוציא כל הזמן כסף. במיוחד בדיוטי פרי ודומיו. בולמוס הקניות שהולך שם פשוט דוחה. סה"כ כולנו מחזיקים בהרבה יותר רכוש ממה שאנחנו צריכים. רק כשעוברים דירות קולטים כמה דברים חומריים יש לנו.
שלום ניקו.בזכותך אני רשאית לכתוב תודה על הבלוג המקסים, וכוונתי לא רק לניימן, אלא גם לכתיבה שלך. המשך לתחזק את הבלוג ברמה הראויה לכם. אמא של ניימן.
אמא של: הבלוג הזה באמת מקסים, ובגלל זה כולנו כאן – יש לך את כל הסיבות להיות גאה 🙂
הילה: חן חן. מעבר דירה תמיד מהווה אינדיקציה לכל הזבל הלא נחוץ שאנחנו אוגרים. עוד הזדמנות לגלות שאנחנו מחזיקים בכל כך הרבה דברים בלתי שימושיים רק כי הם שם.
אגב, לכל הנשארים בבית: ב"קול הקמפוס" ממשיכים במסורת המבורכת של יום שידורים מיוחד לכבוד יום ללא קניות, עם דיונים ואורחים ומלא מוזיקה טובה:
http://www.106fm.co.il/#post/8404
היה לי דיון פעם עם מישהו שטען שאוסף תחתיות הבירה שלי (שתי מגירות גדולות מפוצצות ועוד כמה זרוקים איפושהו בחדר) הוא בלתי שמיש. שטות מוחלטת כמובן והוא יודה לי אחרי שחייזרי הבירה ממאדים יתקיפו אותנו ואוסף התחתיות שלי יהיה אמצעי ההגנה היחיד של האנושות.
< ניימן. מצב כפית למי שלא הבין>