המדף הז'אנרי: באסטו וזאקוסקי

זה הולך להיות הפוסט הכי מצחיק בתולדות הבלוג. כל כולו כמעט מובאה מפוסט אחר. כי כשבאתי לכתוב ביקורת על באסטו וזאקוסקי (במקור: Bastos et Zakousky), כזכור – הדבר הכי טוב שקראתי ב – 2010 –  הבנתי שאת כל מה שראוי להיאמר על יצירה בשפה זרה שכמעט איש מקוראי הבלוג לא יכול לגשת עליה, כבר אמרתי. אז למה בכל זאת יש פה ביקורת? שלוש סיבות. הראשונה היא שלא ייתכן שליצירה במקום הראשון ברשימת הקריאה ב – 2010 לא יהיה פוסט ב'מדף הז'אנרי'. מה שנקרא בגרמנית 'למען הסדר הטוב' ובעברית 'פלצנות'. שנית – כי זה תירוץ טוב להביא שני פאנלים לדוגמא. ושלישית? כי אולי, רק אולי, יגיעו לפה מתישהו אנשים שגם לומדים גרמנית וגם אוהבים קומיקס אירופאי. ואז אפציר בהם: דברו איתי! לא קשה להשיג את ספרי הסידרה אם יודעים איך. אשמח לעזור. זו אחלה דרך ללמוד את השפה.

[בפאנל הזה, שנמצא ברבע הראשון של הכרך השני, התאהבתי בסידרה. הגיבורים מובלים אחר כבוד לקטורגה: מחנה עבודה בסיביר של רוסיה הצארית. האווירה העגמומית הקודרת של שני העמודים הקודמים מוחלפת לפתע, לרגע אחת, להשתממות מול מחנה העבודה האדיר באמצע השממה המושלגת. אחרי זה חוזרת הקדרות לעוד זמן מה]

ועכשיו – למובאה המובטחת (עם טיפת עריכה):

מה? מי? מה אלו השמות הללו בכותרת? נראה לי שסידרת הקומיקס הצרפתית הזאת, בסה"כ שישה ספרים שפורסמו בסוף שנות השמונים, לא מפורסמת באף שפה. לא בצרפתית, לא בגרמנית (בה קראתי אותה) – ובטח שלא באנגלית אליה היא מעולם לא תורגמה. אבל היא, ותקראו טוב טוב את המילים הבאות, אדירה! מעולה מעולה מעולה. פרנסואה קורטג'יאני, הכותב, משלב בין ההומור של אסטריקס לעלילת ההרפתקאות חובקת העולם של טינטין (או למומחי הקומיקס הצרפתי: לוטנט בלוברי). פייר טראנשנד, שאחראי על הציורים, עושה עבודה נהדרת בעצמו, עם עמודים שלמים מלאות פרטים עם תמונות פנורמיות ממקומות כמו מחנה עבודה בסיביר במאה ה – 19.

העלילה מתמקדת בבאסטו, פורץ כספות צרפתי, וזאקוסקי, צייד עורות סמויאדי (כמו הכלב, רק כקבוצה אתני) ובבריחתם מטלפי הצאר במסע טרנאס סיבירי ברוסיה של המאה ה – 19. יש רגעים מצחיקים, יש רגעים מרגשים, יש גיבורים עגולים ועלילות סוחפות – והכי חשוב עוברי: יש תמריץ נהדר לצאת למסע דומה ברוסיה. ראוי לציין: מסע טרנסיבירי זה אחד מחלומות הילדות שלי. כך שתיתכן הטייה לא אובייקטיבית באהבתי ליצירה. הגרמנית שלי סבירה, אבל לא "זורמת". ובדר"כ קריאת ספרים או קומיקס בשפה הזאת היא עדיין פעולה טכנית שאני עושה למען השיפור והלמידה. אבל בבאסטו וזאקוסקי זה היה אחרת. שקעתי לתוך הסידרה, וברגע שנכנסתי לקצב סיימתי אותה תוך יומיים. מה שמראה על איכות הכתיבה.

[הקולונל, הפרוטגוניסט המרושע בסידרה, בוהה החוצה מבעד לחלון ברגע של משבר, ואומר בשקט 'הפסיק לרדת שלג'. צריך לקרוא את הספרים כדי להבין כמה האמירה הזאת משמעותית לגיבורים שחלק גדול מהעלילה ישנים, אוכלים ונושמים שלג. שלא לדבר על זה שהם תקועים בכפר קטן בזמן שהעולם מתמוטט בגלל… שלג (כן כן. המילה 'שלג' היא מוטיב חוזר בבלוג בחודשים האחרונים. יודע)]