ביטים של ברלין 2011: Wendel Cafe: הקפה לתרבות עכשווית מתחרתית ובועטת.
זו באמת המלצה חמה מאד. קפה וונדל (הידוע גם בשם הארוך והקליט יותר: הפאב קפה למוזיקה ואמנות עכשווית) הוא מהמקומות האלה שלא יכול להיות לצאת מהם ערב רע. או אחר צהריים משעממים – אם אתם בקטע של לבוא מוקדם יותר לקפה. אני מגיע לשם כל כך הרבה שבזמן היום הם יודעים בדיוק איזה קפה להכין לי, ובערב יודעים שאני מאלו ששותים בירה. בבקבוק, ולא בכוס בבקשה.
[תחת תאורה נוראית זו יושב בעל הבלוג ועובד. אבל אל חשש! התמונה צולמה בשעת ערב, כשכבר החשיך בחוץ. בשעות היום מואר שם יותר. אם כי לא הרבה יותר]
למה? כי ככה: העיצוב שם מעולה. נע בין זרוק לשוק הפשפשים למשוגע (כסאות בית קולנוע ישן). עם כל מיני קירות משוייפים וציורים עליהם. המוזיקה היא ג'אז\בלוז\NuJazz – אבל האמת היא שבשעות היום אפשר ליפול על כל דבר עכשווי אחר. מאינדי עד קצבים אלקטרונים פטישיים. כמעט כל ערב יש שם קונצרט חינמי ב – 22:00. בדר"כ אילתורי ג'אז, אבל לפחות פעם בשבוע (לבדוק באתר!) הופעה מלאה ומתוכננת של זמר מקומי או אורח. אבל האמת היא שזה לא מה שעושה את המקום כל כך טוב. מה שעושה אותו טוב זה פשוט שיש שם אווירה טובה. השולחנות ממוקמים נכון, התאורה לא חשוכה ולא מוארת מדי, הסאונד ראוי והאנשים נעימים. קוראים לזה כיום 'פאנג שואי', אבל אני סתם חושב על זה כעל מקום שנעים להיות בו. בסופ"ש ראוי להגיע לשם באיזור 21:00, כשעוד יש מקום לשבת, ולשתות לאט לאט בזמן שמתמלא.
כרטיס ביקור:
שם: Wendel Cafe (אתר)
כתובת: schlesische straße 42
שעות פתיחה: לפעמים פותחים ב – 12:00. לפעמים פותחים ב – 15:00. טרם עליתי על חוקיות. אבל הוא תמיד פתוח לפחות עד 2:00, בסופ"שים אפילו טיפה יותר.
שורה תחתונה: הוונדל הוא גם מקום נהדר להתחיל בו סבב פאבים! כי הוא מצוי באחד מאיזורי הפאבים הטובים בעיר. מקום בו רק צריך לסובב את הראש – והופ! נתקלים במקום טוב.
למה בירה בבקבוק?
אין סיבה טובה וזה גם לא חוק כללי. אבל ספציפית לבירות שאני שותה שם: לאגרים גרמניים לא מהחבית, אני מעדיף בבקבוק. זה מרגיש לי "מגניב" יותר (וסליחה על השימוש במילה 'מגניב').
הייתי רק פעם אחת, אבל עדיין הספקתי לקלוט את הפוטנציאל של המקום
זה נראה כמו בית קפה למטאליסטים, עיצוב מעניין. חבל שבישראל מקום כזה לא יצליח.
דווקא מטאליסטים אין שם… זה יותר לקרויצברגים אסלי ולתיירים מזדמנים.
אחלה דרך לבאס ערב שישי, לקרוא על בית קפה שנשמע ממש מעולה בברלין…
בית קפה בר. ובברלין יש בדיוק את אותה הבעיה ביום שישי שיש בת"א: המקומות מפוצצים עד אפס מקום, כך שבאיזשהו שלב מתחילים להידחס ולצעוק וזה נעשה פחות כיף.
כשאני רוצה להגיד מגניב, אבל מרגיש לי קצת מביך אני מוסיפה את ה-א'. ככה אני מרגישה שהבהרתי לצד השני שזה מגניב שמודע לעצמו (נניח התגובה הזו היא מאגניבה לגמרי).
הכתיבה על בית הקפה מאגניבה! חוויתי את החוויה שלך כאילו הייתי שם. מקווה בקרוב.