המדריך ליצירה זרה: Massimo Volume. רוק דרמטי אמוציונלי איטלקי
יש שירים שהפכו לפסקול של חיי מכורח הרנדומליות. הם פשוט התנגנו ברקע ברגע קריטי כלשהו: החלטה גדולה, מריבה, פיוס, פרידה או סוף או התחלה של יום ארוך. כל פעם שאאזין לשירים הללו אזכר באותו המאורע וכל הרגשות יציפו אותי בלי שליטה. אפשר להשתמש בזה מדי פעם בתקופות בהם מרגישים שהאדישות לקחה את המושכות, וקשה לצאת מהשיגרה המשועממת.
כזה הוא Litio של Massimo Volume. שיר שהמחשב שלי שלף ברנדומליות בתור פסקול לארבע מהדקות הדרמטיות שעברתי בחודשים האחרונים.
Massimo Volume, כך סיפרו לי, היא להקת רוק איטלקית מיתולוגית מהנייטיז. ב – 2010, אחרי יותר מעשור הפסקה, הם יצאו עם אלבום חדש חמישי במספר, Cattive Abitudini, La Tempesta שמו, וזכו לביקורות מקיר לקיר במדיות האינדי האיטלקיות. המוזיקה שלהם דרמטית, אפלה ואמוציונלית, כך שאפילו בלי להבין את המילים – שאמורות להיות פואטיות להחריד – מתחברים למוזיקה של הלהקה בקלות. זה מסוג האלבומים שחוצים מחסומי שפה כאילו היו הללו עשויים נייר. Litio, השיר המוצע פה להורדה, הוא דוגמא מצויינת לכך.
קרה המקרה ויצרתי השנה קשרי חברות קרובים עם צמד איטלקים שלא קשורים אחד לשני. מהם הגעתי בצורה טבעית לשלל מוזיקה איטלקית חדשה והבית שלי כה התמלא בצלילי ארץ המגף עד שאני שוקל לכתוב פוסט סיכום 2010 (אישי, כמובן) של מוזיקה איטלקית. אבל עוד חזון למועד.
[הורדה: Massimo Volume – Litio]