שבת: כשהאוונג'רס פגשו את מוריס סנדק
[תזכורת: שבת היא זמן לפוסטים שטותיים חסרי פואנטה]
מסתבר שאפילו אירועים אנטי-דמוקרטיים כמו תפיסתו של לוקי, בלי משפט, ע"י שימוש בכוח מופרז – מן הסתם בגלל היותו "זר" (סתם סתם) – ניתן לצייר באופן ילדותי מתקתק.
אם התמונה הבאה לא גורמת לכם לפלוט 'אווווווווווו', משמע ש:
א. או שאינכם מכירים את מוריס סנדק, סופר ומאייר ספרי הילדים (ארץ יצורי הפרא) שנפטר במאי. – או –
ב. לא ראיתם את האוונג'רס.
בכל מקרה יש לכם פערי השכלה להשלים – ולי יש תמונה מקסימה לשים בבלוג: כך היו נראים הנוקמים במכחולו של סנדק.
אני מוצאת את עצמי רצה למחשב קרוב לשעת הקימה שלי מן המיטה,בשבתות, רק כדי למצוא את הסוכריה השבועית שלך,איזה כיף!
אני מכורה לספרים ולאיורים המשעשעים אך בעלי אמירה של סנדק.
תענוג!
תיאור יפה של סנדק. קשה לי לאמר מה קוסם בו. אולי זו התמימות בה הוא מציג הכל. יש לו סטייל מאד יחודי, ואווירה שזועקת 'קסם ילדות'. יש לך טעם טוב ; )