עברנו את אלף הפוסטים בבלוג
למען דיוק, זה הפוסט ה – 1003 בבלוג. זו כמות אדירה, ולא ראוי להתעלם ממנה. הנה רשימת פוסטים מקרית מההיסטוריה של הבלוג שאספתי הבוקר. התמונות לוקטו באקראיות משנים עברו.
1. פוסט הפתיחה בישראבלוג.
2. אירועי השבוע האמיתיים הראשון. והשאר היסטוריה.
3. יום הולדת חודשים (ויום) לבלוג.
4. פעם לא אהבתי לטייל. הפוסט הראשון על היורו-טריפ הראשון.
5. אחרי שנה בישראבלוג עברתי לשרת של תום סלע. זה פוסט הפתיחה של הבלוג העצמאי (כולל פוסט שלום עולם מוזר). לכבוד הפתיחה כתבתי ביקורת מושקעת על ג'ונתן סטריינג' ומיסטר נורל.
6. כותב אורח ראשון בבלוג: גיקס1. הוא החזיק מעמד פוסט אחד(!). שזה לא הרבה פחות מכותבים אורחים אחרים. בעסה.
7. חמישה דברים שלא ידעתם עלי.
8. אירוע מגדיר לשנות העשרים של חיי. "קראו לה זושה, ובניגוד לרוב הסיפורים, הסיפור הזה לא מתחיל בי, אלא בה".
9. 2008: הפעם הראשונה בה החלטתי להעלות סיכום באיחור. חמשת הדיסקים העבריים הטובים של 2007.
10. אחד האירועים המפדחים בתולדות הבלוג.
11. לאחר המעבר לגרמניה חשבתי לסגור את הבלוג. פה החלטתי לא לעשות זאת.
12. הבלוג מת ב – 2009 מסיבות טכניות לתקופה ארוכה. כמעט וויתרתי אליו. בסוף רכשתי שטח אסכון משלי והוא נפתח מחדש מהונג קונג.
13. טיול האופניים הראשון אי פעם. רק יומיים – קצרצר. פוסט כתוב גרוע. לאחר שנה שיחזרתי את הטיול עם פוסט מוצלח בהרבה.
14. סיום מסע האופניים הראשון: מברלין ל.. מילאנו. מסע משנה חיים.
15. מסיבת העיתונאים היחידה בתולדות הבלוג.
16. מסע האופניים מברלין למוסקבה. יא-ואר-אדי.
כל מה שנכתב לאחר זאת חדש מדי מכדי להיכנס לפוסט. צריך זמן כדי ליצור מיתולוגיה.
WOW,כעת יש לי ה מ ו ן להשלים…כל הראשונים שהחמצתי,בבלי דעת. יופי יופי של בלוג בנית, תענוג של מגוון רחב ומעניין בנושאים שונים,עונג של ממש.
תודה ואל תחדל. הצלחה.
טליה
תודה רבה רבה. הפוסט הזה מיועד בעיקר לי לדעתי. לא מצפה מאף אחד לעשות את ההשלמות האלה. היה כיף לעבור על הפוסטים כדי לכתוב אותו.
ובמקרה בחרת באחת התמונות החביבות עליי בבלוג.
וואו, אלף. אני מנסה כבר שנה לשכנע את עצמי לחזור לכתוב פוסט אחד, ונכשלת שוב ושוב. מזל טוב וכל הכבוד! כן ירבו.
בשנה הראשונה כתיבת הפוסט דרשה הרבה מאמץ. כיום זו כבר פעילות טכנית – ריפוי בעיסוק. אני עושה את זה ממש על הבוקר יחד עם הקפה הראשון, וזה בקושי לוקח לי זמן (לכן גם יש טעויות עריכה רבות). אחרי כמה מאות פוסטים זה נעשה קל כנראה..
אצלי זה בדיוק ההיפך. היה קל ומהיר בהתחלה והפך לבלתי אפשרי בשנתיים וחצי האחרונות. אבל אני נאלצת גם לכתוב המון בררה משעממת במסגרת עבודתי המעיקה, אז זה די גמר לי את ההשראה והיצירתיות לצערי הרב מאוד (אמרה וחזרה לעבודה, באסה).
שווה 1000 פוסטים!!
מזל שלא הפסקת כשעברת לגרמניה (אני חושבת שזאת הנקודה שגיליתי את הבלוג שלך).
נהנית מאד לקרוא אותך. אחלה בלוג, מעניין, כתוב טוב ומביא אותי למקומות שבמציאות אין לי סיכוי להגיע אליהם. בקיצור תמשיך ככה 🙂
תודה תודה. קהל הקוראים די השתנה לאחר המעבר לגרמניה – שזה די הגיוני בהתחשב בכך שהבלוג הפך מבלוג מחתרתי תל-אביבי מגניב, לבלוג, אהמ, טיולי אופניים אקזוטיים..
מזל טוב – ולכבוד הפוסט ה-1003, הנה שיר מתאים.
http://www.youtube.com/watch?v=Bd56A8HH0HE
My god. איך זכרת את האלף ושלוש שם?!
אממ… לא יודעת. אני אפילו לא עד כדי כך מכירה אופרה, באופן כללי, אבל איכשהו זכרתי את השיר הזה. מפרטי הטריוויה הקטנים האלה שיושבים לך בראש וקופצים פתאום.
יום הולדת שמח? (סוג של).
תודה תודה. ניפגש ב – 10000 תגובות. רק עוד 3000+ למנייאק!