מועדון קריאה מועד ה – 1 לאוגוסט: Leviathan Wakes – ג'יימס ס.א. קורי (+הכרזת ספרים למועדים עתידיים)

אז הקהל הצביע ברגליים. לא הרבה מהקהל, mind you, אבל הצביע. הספר במפגש החמישי של מועדון הקריאה הוא ג'וליאן קומסטוק של רוברט צ'רלס וילסון. ספר שהוא גם בעברית, גם בפורמט דיגיטלי וגם של הוצאת גרף שהיא אולי ההוצאה האהובה על בעל הבלוג.

להלן שלושת המפגשים הבאים:

א. 1 באוגוסט 2013: Leviathan Wakes – ג'יימס ס.א. קורי [אמאזון]. 592 עמודים. 2011. ג'ורג' ר.ר מרטין קרא לזה "Kickass space opera". הספר הראשון בסדרת ה – Expanse. מועמד לפרסי ההוגו ולוקוס 2012. ראו הרחבה למטה.
ב. 1 באוקטובר 2013: The Hundred Thousand Kingdoms – אנ.קיי ג'מיסין [אמאזון]. 425 עמודים בכריכה רכה. 2010. זוכה פרס לוקוס לרומן ביכורים, מועמד להוגו, נבולה בלה בלה וכו' וגו'. יש בדיוק סיבה אחת שהספר פה: הוא במקום ה – 18 בסקר ספרי הפנטזיה של המאה ה – 21 של לוקוס. חוץ מזה כאמור, הוא גם זכה בפרסים, קיבל מלא מועמדויות, ויש אפילו בו אפילו רומנטיקה. הספר הפותח של טרילוגית הירושה.
ג. 1 בדצמבר 2013: ג'וליאן קומסטוק – רוברט צ'רלס וילסון [גרף]. 495 עמודים בעברית. 2009. סיפורו של אדם באמריקה של המאה ה – 22. בבלי פאניקה אמרו: "'ג'וליאן קומסטוק' הוא ספר מרתק ושלם יותר מספריו הקודמים של וילסון. יש בו דמויות מעניינות שנמצאות במאבק בלתי פוסק, והכל בתוך מה שווילסון מצטיין בו במיוחד – בריאת מציאות אפוקליפטית אמינה ומורכבת על בסיס שינוי מהותי של מרכיב בודד במציאות". לא נשמע טוב?

עכשיו להצגת הספר של המפגש הקרוב וסיכום המפגש הקודם.

Leviathan Wakes: אומרים שזו אופרת חלל מהסוג הישן והטוב. בלי תיאורים מתוסבכים של מנגנונים ביוקרטיים בין-כוכביים או "מילים מומצאות ארוכות ושמות מוזרים" לא. Leviathan Wakes הוא בעיטת קארטה של אקשן למוח. ג'ורג' מרטין כינה את הספר בפשטות: "kickass space opera". יופי, היה חסר קצת אקשן במועדון.

העלילה? בעתיד הלא-ממש רחוק האנושות מיישבת את מאדים ואת חגורות האסטרואידים. מה שיוצר ארגונים חדשים, וכמו תמיד אצל המין האנושי: מלחמה. כמה פשוט כמה טוב. ברוכים השבים לעולם אופרות החלל.

אופרות החלל היה ז'אנר ששלט בימיו הראשונים של המד"ב. חלק מהספרים מאז נראים מיושנים היום. מאז הוא מת ועבר תחייה מואצת בשנות התשעים – עם יצירות מופת כמו היפריון של דן סימונס, סדרת התרבות של איאן בנקס והספרים של Vernon Vinge. אפשר להוסיף עוד כמה שמות של אופרות חלל נהדרות אבל אין טעם לעשות ניים דרופינג.

Leviathan Wakes נראה כמו התוסף האחרון והמרשים לחבורה. הוא היה מועמד להוגו ולנבולה. לא זכה, אבל אנחנו כבר יודעים שזכיה לא תמיד אומרת הרבה. בגדול, ספר שלא רק שאני רוצה לקרוא כי הוא מדובר, אלא גם שנראה לי שממש ממש אהנה לקרוא. לא יכול לחכות להתחיל.

סיכום מפגש ה – 1 ליוני: דיסקסנו את Zoo City של לורן בוקס.

ביקורת נהדרת של ארז רונן ליוותה את המפגש. 13 תגובות ודיון נאה. לאנשים הייתה דעה, והיה נחמד שהמגיבים התחלקו לכאלה שעפו על הספר (אני וגלי) ואחרים שלא ממש. אגב, יש אחרי המפגש גיליתי שקורי דוקטורוב ממליץ על הספר החדש של הסופרת: The shining girls.מותחן רוצח סדרתי. אני אוהב רוצחים סדרתיים בדיוניים. כבר מחכה לי לקריאה.

Zoo City הוא דוגמא מושלמת לסופרת שיודעת לכתוב, יודעת לברוא עולם, אבל לא ממש יודעת ליצור סיפור. לפחות לא ע"פ הספר הזה. משהו מתפקשש בו באמצע, אולי זו בגלל דדליין כתיבה. אולי סתם כי קשה לסיים סיפור. ע"ע עולם הסוף.

מה שכן, אשמח לרעיונות איך יוצרים עוד השתתפות. פרסום המועדון, ייבוא מגיבים מסין או איומים באקדח על החבר'ה מהפורום בתפוז שישתתפו? עצות יתקבלו בברכה!