השנה שהייתה: 2010. סיכום שנה במוזיקה הגרמנית. אישי ביותר, אלא מה?

[2010 נגמרה לה כבר מזמן. החרוצים שבבלוגרים כבר החלו להשחיז עטיהם לקראת סיכומי 2011. אבל בבלוג הזה הכל תמיד נעשה לאט. סיכומי 2010 לבטח ירדפו אותנו עוד זמן רב. הנה לינק לסיכום הספרים, למי שפספס]

אני עושה מאמצים כבירים כדי להישאר מעודכן באופן שוטף במוזיקה הגרמנית. זה עלולה להישמע כמו משימה קלה למי שגר בברלין – אבל זו לא. כי הגרמנים ההיפסטרים שאני מכיר שומעים, בסנוביות לא מוסתרת, רק מוזיקה "זרה". אבל מדי פעם ניתן לסחוט מהם, בעזרת איומים קלים והרבה אלכוהול, שיחה על מוזיקה מקומית. ואז מתברר לך שלא חסרים פה דברים טובים. בחרתי שלושה אלבומים מעולים משלל המוזיקה הגרמנית העדכנית לה האזנתי השנה. שניים מהם מצויינים. אחד הוא תופעה תרבותית – בלי כל קשר לאיכות. ברשותכם, נתחיל דווקא ממנו.

מקום שלישי: Unheilig – Grosse Freiheit

אלבום השנה במוזיקה הגרמנית, הוא אלבום שהוא שיר. ושיר, Geboren um zu leben (נולד כדי לחיות), שהוא תופעה. תופעה כל כך חזקה שהיא דחפה את האלבום למקום הראשון ברשימת המכירות ללא פחות מעשרים שבועות(!), מתוכם שמונה עשרה שבועות רצוף. לו הייתי Unhellig הייתי מפתח חשש להיתקע בתדמית 'הלהקה הזאת עם השיר'. רשימת ההשיגים שלהם השנה מדהימה. הם שברו את שיא השבועות הרצופים במקום הראשון במצעד המכירות (השיר הקודם היא ארבע עשרה שבועות, מ – 1988(!)), פוצצו אולמות בטירוף – ואפילו זכו בבונדסויזיון. תחרות גרמנית בסגנון האירוויזיון שההשתפות בה מותנית בכך שלפחות חמישים אחוז מהמילים בשיר יהיו בגרמנית.

נשאלת השאלה: מהו סוד ההצלחה? מאיפה הגיעה התופעה? לצערי – אין לי מושג. Unhellig ('לא קדוש' בעברית) מבצעים פופ-רוק טיפה גותי סטנדרטי לחלוטין. מעין גירסת פופ רכה ומסחרית לרמשטיין. או שאולי פה המפתח לעניין? בחוסר התחכום? אם מסתכלים על Geboren um zu leben עצמו, הרי שמדובר בשיר אהבה סכריני לגמרי, שנפתח במילים 'מרגיש לי כבד, בלעדיך לחיות'. אפילו אין לו מוזיקה דרמטית וקסומה מהסוג שסופר-להיטים מתהדרים בה. ועם זאת – הוא שיר נהדר. משהו בפשטות שלו, בעיבוד הכל כך סטנדרטי וסתמי, תופס אותי מזמזם אותו. וגורם לי לאיזה התרגשות בלב כשהשיר מתנגן בפרסומת בקולנוע עם ילדים שנאבקים בחיים ברקע.

יקח זמן עד שאבק תופעת Unheilig ישקע בגרמניה. ובינתיים כדאי למתגוררים פה לאהוב את השיר, שמתקיף אותם מכל רדיו מקרי בכל חנות מזדמנת.

[הורדה: Geboren um zu Leben]
[הורדה: Geboren um zu Leben – גירסת פסנתר מעולה]
[הורדה: Unheilig – Unter Deiner Flagge – הזוכה בבונדסוויזיון 2010]

מקום שני: Mardi Gras.bb – Von Humboldt Picnic

אלבום קונספט מהמם ויוצא דופן. אלכסנדר פון הומבולדט הוא מדען, איש אשכולות והרפתקן גרמני בן המאה ה – 19, ששוטט ברחבי הגלובוס בעודו מנסה לגלות את סודות הטבע והייקום. וה – Mardi Gras.bb יוצאים בעקבותיו! ה – bb בשם הלהקה חשוב. הוא מסמל: Brass Band, להקת כלי נשיפה. אם כי ראוי יהיה לציין שהם מתהדרים בגיטרה חשמלית אחת למען הטאץ' הרוקי. יש להם צליל ייחודי משלהם, שניתן להגדירו כמשהו בין בלוז, סול או פאנק. ועם הצליל המאד ייחודי, שמח ונהדר זה, הם יצאו לטיול סגנונות מוזיקליים בעקבותיו של אלכסנדר פון הומבולדט בעולם.

כל שיר באלבום מוקדש למקום אחר על הגלובוס, ולכן מתהדר בסגנון מוזיקלי אחר. Blvd. de Clichy הוא שאנסון צרפתית חביב, Irina Smiles הוא כמובן שיר עם רוסי ו – Lotterie Des Lebens מוקדש למוזיקת השלאגר הגרמני של שנות השבעים. הטריק המדהים הוא לא רק הגיוון המוזיקלי העצום הזה, אלא בעיקר שהמארדי גראס הצליחו בכל סגנון וסגנון לשמר את סגנונם שלהם. איך אפשר לתת קו מוזיקלי אחיד לשיר הודי ולשיר עם סיני? פתרונות למארדי גראס, והם מציגים אותם בגאווה בדיסק.

פייר? האלבום הזה צריך להיות במקום הראשון ברשימה. הוא האלבום הגרמני הכי מבריק, יצירתי, מעניין, מלוטש וכיפי ששמעתי השנה. אבל מה? הוא פשוט לא האלבום האהוב עלי (הרחבה? ראו את מקום ראשון). עם זאת, במידה ואתם מחליטים לשמוע אלבום גרמני אחד השנה הוא חייב להיות זה. חייב. הוא פשוט פנינה מוזיקלית יחודית מדי מכדי לדלג עליה.

נ.ב – כמו כל המגניבים העכשויים בגרמניה, גם המארדי גראס כותבים באנגלית. וזה מבעס. גרמני – דבר גרמנית!

[הורדה: Mardi Gras.bb – Monk Punk – שיר עם סיני . אם כי ראוי לזכור שזה אלבום קונספט. גדולתו לא מתגלה בשירים בודדים, אלא בהאזנה לכל האלבום מההתחלה עד הסוף. כמה וכמה פעמים]
[הורדה: Mardi Gras.bb – Lotterie Des Lebens – שיר שלאגר גרמני]

מקום ראשון: Get Well Soon – Vexations

עוד אלבום באנגלית. קשה לי להתחיל לדבר על Vexations. זה שאני אוהב את האלבום זה ברור: לא סתם מגיעים למקום ראשון ברשימה יוקרתית זאת. אבל למה? למה? בפשטות: השירים שם מרגשים מדי בכדי לא לאהוב אותם. יותר בפשטות: הם עושים לי טוב. אך מקנן בי חשד עמוק שאלו הם רגשות מאד סוביקטיבים. בעוד שבהיבטים היותר אובייקטיבים קשה להסביר בלוגיקה 'מה עובד' פה.

מה עושים Get Well Soon? אינדי-פופ. אם כי הנגיעות הפופיות מאד עדינות. מבחינה מוזיקלית הם מזכירים לי לעיתים את ארקייד פייר, לעיתים את פוליפוניק ספרי – ולעיתים שיר רקע לסצינה אפית בסרט שטרם נכתב. מבחינות אחרות: יענו קונספט וטקסטים, Get Well Soon – שזה בעצם פרוייקט של בחור אחד – מנופחים לגמרי. הדיסק כולו מתכתב בצורה מודעת עם טקסטים פילוסופיים עמוקים ולוקח עצמו ברצינות תהומית. אפילו שם הדיסק, Vexations, פלצני משהו: זה על שם יצירה של המלחין הצרפתי אריק סאטה, שלא התפרסמה בימי חייו אלא התגלתה שנים רבות לאחר מותו ואיש לא יודע מה משמעות שמה. זה סוג של שם שמשדר 'אני אינטלקטואל'.

התבלבלתם, נכון? במשפט אחד משבחים פה את Get Well Soon עד הודעה חדשה, ובמשנהו – מאשימים אותם ביומרנות יתר. מה עושים? איך מחליטים? כך: תאזינו לשיר הבא – השיר האהוב עלי באלבום. יצירה אפית דרמטית נהדרת

[הורדה: Get Well Soon – 5 Steps 7 Swords]

לא אהבתם? אין לכם מה לחפש פה. לכו לדיסק של Mardi Gras.BB מהמקום השני. אבל אם אהבתם, אזי שאנו באותו הראש. כך שאני יכול לכוון אתכם לעוד ששני שירים מעולים של אותה החבורה – ולזרז אתכם ללכת ולהאזין לאלבום המלא. עניין לא קשה במיוחד בעידן האינטרנט. שימו לב ששני השירים למטה הם שני השירים שפותחים את האלבום, ולכן ראוי להאזין להם בסדר הנכון.

[הורדה: 01 – Get Well Soon – Nausea]
[הורדה: 02 – Get Well Soon – Seneca's Silence]