משוויץ לורשה פרק 4: שומפרק ושגעון ההוקי

בערב בשומפרק, עיר למרגות ההרים הסודטיים בצ'כיה, קיבלתי זרם הצעות חברות בפייסבוק. מישהו אפילו ביקש לראיין אותי לצרכי כתבה. בבוקר, בעודי מדווש מחוץ לעיר, צפרו מכוניות ונפנפו לשלום.

לא, לא הצלתי את בנו של ראש העיר מבניין בוער. אפילו לא כבשתי את לב יפייפיית העיירה. כל מה שעשיתי זה לבקר יום קודם במשחק ידידות של הקבוצה המקומית.

ברוכים הבאים לשומפרק (Šumperk). עיר עם קדחת הוקי קשה.

———————–
קיים אתר הכנסת אורחים בשם Warm Showers. הוא כמו קאוץ' סרפינג רק לרוכבי אופניים. בכל צ'כיה יש שבעה חברים באתר. אחד מהם הוא ראדומיר, משומפרק.

ראדומיר בלונדיני בנוי היטב. הוא כל כך יפה שזה מעצבן. עד גיל 24, לפני שנתיים, היה שחקן הוקי מקצועי בליגה השניה בצ'כיה. ואז התחיל לאמן ילדים, הוא גילה שהוא יותר נהנה לאמן מלשחק, ושגם הכסף לא פחות טוב. ראדומיר פרש לקריירת אימון ילדים ונערים בשומפרק.

חוץ מהוקי יש לו תחביב נוסף: טיולים. אבל זה לא הטיול עצמו שהוא אוהב – אלא עצם התכנון. ראדומיר אוסף מידע כמו ספרן; ביתו מוצף מגזיני טיולים. הוא מארח את כל מי שרק רוצה לעבור בשומפרק, ואף עוזר להם כמיטב יכולתו בתכנון הטיול. בחור זהב.

——————–
כמעט כל יום יש משחק הוקי בשומפרק. בוגרים, נערים, ילדים – מה לא. העונה טרם התחילה ואלו משחקי אימון, אבל גם ככה באים כמה מאות אוהדים לאולם. הם לוגמים כמויות של בירה וטוחנים נקניקיות על פיסות לחם שחור.

בזמן הליגה האולם מתמלא דרך קבע: 2000-3000 תושבים. לפני ארבע שנים המצב היה אפילו יותר קריטי; הייתה קדחת הוקי אמיתית בשומפרק. כל השבוע השיחה הייתה המשחק שהיה, המשחק שיהיה או העונה בכלליות. 5000-6000 גדשו את האולם, עמדו במעברים ואפילו על הגג.

המשחק שביקרתי היה נגד קבוצה טובה בהרבה משומפרק – והאוהדים חזו הפסד. "אם המשחק בכלל יגיע לסוף" הוסיפו. מסתבר שמשחקים בשומפרק נוטים להתפוצץ ע"י קטטה המונית.

בתחילת השליש האחרון של המשחק היו דחיפות תכופות בין השחקנים, ואחד האוהדים לידי חיכך ידיו "הנה זה בא!" בציפייה. אבל אפס – המשחק הסתיים בשלום לאכזבת כולם.

סביבנו התאספו אוהדים. הרבה מבוגרים והמון ילדים עם חולצת המועדון. נער אחד הגיע עם אביו; ישר רואים שהוא טיפה מוזר. מסתבר שהוא אוטיסט, עם אובססיה קשה למועדון. מכיר את כל השחקנים בכל השנים. יכול לשלוף תוצאה של כל משחק – כולל המבקיעים – מהעשור האחרון.

כל הפסקה נוהר הקהל כולו החוצה לרבע שעה – הפסקת עישון. הילדים – ואני – נשארים בפנים ומסתכלים בניקוי השלג. האטרקציה הגדולה היא שפיכת השלג המלוכלך לזבל. התחרתי עם שני בני עשר על צילום תמונות.