מוסקבה #4: תמונות משוק דנילובסקיי במוסקבה
בין שלל החסרונות של מוסקבה, וברוך השם לא חסרים לה, יש בונוס אחד גדול לשהייה פה: הבאזארים.
לא מאמין שיש שכונה במוסקבה בלי באזאר. אולי לא באזאר יומי, אבל לפחות משהו דו-שבועי עם נשים זקנות והררי כרוב כבוש.
לפעמים רואים ברחוב מישהי קשישה יושבת עם שרפרף וכמה צנצנות ריבה ביתית. לבי נכמר.
טבעי שכל הבאזארים האלה יתאחדו מתישהו לשוק. שוק דנילובסקיי (ул. Мытная, 74, Москва) הוא אחד מאלו. Fun fact: הוא ממוקם לא רחוק מאחת מהחנויות היחידות במוסקבה שמחזיקות טופו!
בכניסה לשוק יש סוג של מאפיה בוכרית. הם מוציאים לחמים פריכים ישר מהתנור.
השוק עצמו מהמם ביופיו. מבחינת היופי הוא נותן תחרות לכל שוק מקורה שראיתי מימי.
ההיצע שם כולל המון אמנות מזרח רוסית, הררי ירקות ופירות מבהיקים, פירות יבשים – וכמובן: ים של כרוב כבוש, מלפפון חמוץ ושאר מאכלים רוסיים. 123 דג מלוח.
הבעיה היחידה הייתה שהיה שם יחסית ריק. זה לא היה ממש סוף היום, היו עוד שעתיים עד הסגירה. אולי הרוסים, שרואים דוכנים דומים בכל פינת רחוב, לא מתלהבים מהריכוזיות?
הריקנות גרמה לרוכלים להיות אובר-ידידותיים. לא היה איכפת להם שאצלם "רק תקנה משהו אחרי זה, כן?"
אהבתי את התמונות,
הלוסטרה (שכחתי את המילה בעברית אבל יכול להיות גם שאין) על התקרה פשוט… וואו!
מזכיר לי את יום העצמאות שנסעתי לנהריה והיה ממעלה תלוי את כל האורות האילו בצורה יפה.
אני גם הייתי מתלהבת!
כמה פירות יבשים, גרעינים חמוצים וקרמיקה יפה! ומלפפון עם הבליטות האילו! למרות שאילו גדולים, מה שקרובי משפחה שלי מגדלים הם הרבה יותר קטנים.
נראה לי שזה בטח יותר קשור למחיר אם המקום ריק, כי המקומיים מחפשים לקנות איפה שיותר זול ולפי תוכנית שראיתי יש מקומות שמוכרים בהם מוצרים שפג תוקפם ואנשים קונים כי זה חצי מהמחיר בחנויות.
אם הייתי שם הייתי קונה בטח אצל כל בבולקה וחוזרת ללא כסף כי ליבי מתכווץ למראה כזה.
גם ליבי מתכווץ. לראיה, יש כרגע איפה שאני גר הרבה יותר אוכל ממה שנוכל לאכול בימים הקרובים.
(ולמדתי מילה חדשה: לוסטרה! לא הכרתי)
לא יודע אם זה המחיר. סופרמרקטים מפוצצים באנשים – והם בטח לא המקום הכי זול לקנות בו..
זה נכון. בהחלט מוזר… לראיה, השווקים אצלינו אפילו תמיד מפוצצים גם לקראת השעה שהולכים הביתה אני זוכרת שאיזה יום היתי בת"א ליד שוק הכרמל כבר החשיך אבל עדיין היו הרבה אנשים.
אשאל חברה שלי שהיא מפיטר (פטרבורג) אולי היא יודעת.
קראתי גם את הפוסטים הקצרים הקודמים היה מעניין ומצחיק מצפה לעדכונים.
אשמח לשמוע תשובה. שאלתי כמה חברים פה. אין להם מושג. הם קונים בסופר ליד הבית או בבאזאר.
ותודה.
תאור מעניין מאד, בדרך כלל שוק ואוכל באים עם
שמחה ואנשים
פה יש תחושה הפוכה ..
זה לא נעים לראות שוק סגור.
מזדהה מאוד עם אמירתו של מרק. פשוט מרגיש עצוב השוק היפה הזה. ועולות בי המנגינות העצובות של השירים הרוסיים כמו "אט זורם הנחל", "העוד זוכרת את לילות אהבה" וגו'.
מסתבר שאני לא מכיר שירים רוסיים. לא שמעתי על אלו שציינת..
ככל שאני יותר קוראת על החוויה שלך במוסקבה, נראה לי שהאווירה שם דומה קצת לבודפשט. או איך שאני חוויתי את בודפשט לפחות. המוצרים שמוכרים בשוק הזה וכנראה גם בסופרמרקטים הם ממש אחד לאחד מה שיש בסופרמרקטים רוסיים בישראל 🙂 בבודפשט אני חייבת לומר שהייתי ממש מדוכאת… לא נראה לי שאחזור לשם שנית.
בודפשט גם עיר מיוחדת – אבל הרבה הרבה הרבה יותר ידידותית לתייר מאשר מוסקבה. הן מאד שונות למעשה.
יכול להיות שאתה צודק, אבל הדבר הראשון שראיתי הוא התחנה המרכזית המוזנחת, האנשים שלא תקשרו בשום שפה פרט להונגרית ונראו חשודים משהו, ואחר כך את הפרצופים המדוכאים והארוכים של האנשים ברכבת התחתית. אה, וריח של שום לאורך כל הנסיעה עד שמגיעים למרכז העיר, רח' ואצי…