יהוא ירון, מוזיקה עברית וקלטות של מוזיקה אפריקאית

[ויהי פוסט של קיץ]

אני בשיא ההתלהבות מהדיסק השני של יהוא ירון, אמן השכנוע העצמי. וזה שיא כזה גבוה שאם אקפוץ ממנו זו תהיה התאבדות. האזנתי השבוע לאלבום, בהערכה זהירה, בין שתיים לשלוש מליון פעם. שיא ההתלהבות, כבר אמרתי? פעם ראשונה שאני משקיע באחד מפרוייקט מימון ההמונים הללו. היה שווה כל גרוש.

רוצים ביקורת יותר מקצועית? זוהי מוזיקה פשוט אינטיליגנטית. עיבודים חכמים. בין אם הם מינימליסטיים עד כדי בושה כמו בשיר הפתוח 'התהום הגדולה הזו' ובין אם הם מתוחכמים. המילים, כרגיל אצל יהוא, מרטיטות. כל כך הרבה משפטים שאקח איתי הלאה. וגם שיר אחד, 'אהובתי אמת צרופה' שילווה אותי עוד שנים. אהמ, שיא ההתלהבות, כן?

הנה, האלבום כולו להאזנה חינם ורכישה ב – 25 ש"ח – שזה כמו בירה רק יותר זול ונשאר להרבה יותר זמן. רבעק, תנסו להאזין לפחות שלוש פעמים לשיר שש. לפחות שלוש.

יחד עם זה האזנתי השבוע לבערך כל תוצרי מבול הקיץ העברי. תוצר של הרבה שעות עבודה משרדיות ואוזניות איכותיות.  עשרה אלבומים יצאו תוך פחות מחודש ולכולם ניתן להאזין חינם. גיאחה מונה ומלנקק. בינתיים רכשתי גם את כלבי הרוח, ויש מצב שעוד מעט תתווסף אליוט לרשימה. אני מוציא כסף על מוזיקה כאילו הייתה זו בירה.

אם כבר בשוונג: צריכים משהו יותר אותנטי ממוזיקה עברית? הנה שלל קלטות של בסטיונרים מאפריקה. ולחשוב שהיו ימים בהם נהגתי לשמוע בעיקר מוזיקה באנגלית. יחי האינטרנט והייל לשימפנזה!