משחקים עצמאיים באפריל (חלק I)

סצינת משחקי האינדי סובלת בעיקר משני קשיים: הראשון הוא גילו הצעיר של קהל לקוחותיה: נערים צעירים. רובם עוד לא הגיעו לשלב בו הם מתעניינים באיכות ועומק היצירה, אלא רוצים סיפוק מהר – ועכשווי. הקושי השני הוא האמצעיים הטכנולוגיים הכבירים שצריך בכדי לפתח משחק פשוט. בניגוד לשווקי אינדי אחרים, כאן לא ניתן לנתק את רמת המוצר מרמה טכנית גבוהה, והאחרונה קשה מאד לביצוע ללא מזומנים.

למרות זאת הולכת תעשיית המשחקים העצמאיים וגדלה. השחקנים מתבגרים לאורך השנים, ואיתם באה הדרישה למקוריות. כלים חינמיים שמפותחים לאורך זמן מתחילים להיות בשלים, ומספקים את הבסיס הטכני ליצירה טובה. והכי חשוב: חנונים רבים מצהירים שזהו חלומם – ובכך דוחפים את השוק מעלה בשלל היצירות שהם כותבים.

האתר Game Tunnel הינו אתר מרכזי בתחום משחקי האינדי. אחד הטורים הקבועים הפופולריים בו הוא סיכום משחקי החודש העצמאיים. החלטתי הפעם, כשירות לציבור הקוראים בעברית, ובעיקר מתוך תקווה שאהנה מכך, לסקור את משחקי חודש אפריל בעצמי. עקב ריבוי המשחקים חולקה הסקירה לשני חלקים: חלק זה, וחלק נוסף + סיכום שיעלה בימים הקרובים.
תקראו. תורידו. תשחקו. תהנו. תקנו. תשחקו עוד. תהנו עוד הרבה.

Mighty Rodent (הורדה)

משחקים מהסוג של תירה-במי-שנכנס-למסך הם משחקים מהזן העתיק בעולם (חוץ מדמקה). הרבה מים עברו באיילון מאז 'אסטרואיד' הישן והטוב (גירסת פלאש) ונראה כבר כאילו אין מה לחדש בז'אנר סחוט זה. יוצרי Mighty Rodent ('מכרסמים אדירים') חשבו אחרת, וככל הנראה טעו בגדול.
אוגר קטן וחמוד רץ על ארבע רגליים לאורך המסך. על גבו כמה כלי נשק פשוטים כמו אקדח, רובה, לייזרים, פצצות וכלי נשק אטומיים בסיסיים (חימוש רגיל של כל אוגר מצוי). מעליו יש בעיקר חלליות וחייזרים – והללו עסוקים בלירות על המכרסם האדיר שלנו. יש הרבה שלבים, אבל לא באמת הגעתי ליותר משלושה.
לא מדהים, לא מלהיב, אבל דרך נחמדה להעביר שלושים דקות מהחיים (וזה טוב, כי הדמו פועל בדיוק לשלושים דקות).

סיכום:
גראפיקה: 7.0. בלי הישגים מדהימים ובלי נפילות כבדות. צריך לציין שהדמויות די חמודות.
סאונד: 6.0. כמעט לא מורגש. חבל. סאונד טוב יכול לעלות משחק כזה בשבע רמות.
משחקיות: 9.0. ממש פשוטה – אבל רבעק, קשה ליפול פה.
מקוריות: 4.0. אותה הגברת בשינוי אדרת. בחירה "שונה" של היורה לא עושה משחק מקורי (אם כבר, שיציבו בתור גיבור מרבה רגליים עם גוף של משאית ושלושה ראשים. אז אולי יהיה לנו על מה לדבר).
סה"כ: 6.0 . ראיתי משחקי יריות יותר טובים כבר לפני עשר שנים.

Ballon Express (להורדה)

פה ושם ישנן יצירות מצוינות שמחמיצות לי את הלב. למה? כי עם יכולת ביצוע נהדרת, גראפיקה טובה, מוזיקה נעימה, משחקיות קלה ואפילו רעיון מקורי, אפשר ליצור משחק טיפה יותר מתוחכם מרוב משחקי הפלאש כיום.

הסיפור בשתי שורות (כי באמת לא מגיע לו יותר): בית של מישהו, נקרא לו 'אבא', עומד להיות מעוקל. הבת שלו מחליטה להקים עסק משלוחים בכדור פורח (אתם יודעים, כמו שיש בכל ארץ מתוקנת) ומנסה להציל את המצב.

אנחנו משחקים כמובן את הבת בבלון. המטרה: ללחוץ על בית. לראות איזה משלוח הוא אמור לקבל (מכתב, חבילה, דובי, פצצה או מעטפת אנתרקס), לבחור את סוג המשלוח בתיבת סוגי המשלוחים שלנו, ואז ללחוץ שוב על הבית. מקורי? כן, די. מהנה? במצב כפית בעיקר.

את העסק מציל קצת 'מצב הפאזל' של המשחק, בו אמורים להחליף מקומות בין סוגי חבילות וכך להתאים שלישיות של אותו הסוג. מסובך קצת יותר מטטריס (איפושהו ברמת משחקי הצורות בפסיכוטכני שעושים בגיל 13). מסיבה לא ברורה הוא גם ממכר נורא. באמת, שיחקתי עד אחת בלילה ואפילו רציתי עוד! (ככה זה כשאין חברה)

סיכום:
גראפיקה: 8.0 חמוד. מה זה חמוד.
סאונד: 8.0 חמוד. מה זה חמוד. כל סצינה בארץ אחרת ופס הקול מותאם לארץ.
משחקיות: 10.0 כל כך קל שזה עצוב.
מקוריות: 8.5. לא חשבו על זה קודם, אבל לא תמיד מקוריות זה הכל.
סה"כ: 7.5. משחק הפאזל מציל אותם.

Sky Happy (להורדה)

כאשר מסך ההתחלה נראה כמו לומדה של פינוקי, או כשאת המשחק ניתן לסכם בשורה: "עזרו לדמבו הכלב לאכול עצמות!" (כן, אפילו יותר פשוט ממשחקי פלאש של למהנט) – ניתן לדעת שמולך עומד משחק רע.
גיבור המשחק הוא כלב עם אוזניים גדולות, כל כך גדולות שהוא יכול לעוף כשהוא מנפנף בהן. לחיצה על רווח – הכלב ממריא – הפסקת ללחוץ על רווח? – הוא נופל. נשמע פשוט? כן. ועדיין הצליחו יוצרי המשחק לבנות אותו כל כך רע כך שהשליטה שלי בכלב דמתה ליכולת השליטה במטוס אף 16 מהדור החדש. המוזיקה מעצבנת, הגראפיקה ילדותית ופשוטה, וחוץ מזה, הוא לא כיף.

שורה תחתונה: לכו ותורידו! מומלץ! (האיקון של ציניות שוב חסר לי)
(אין סיכום על המשחק. לא מגיע לו)

Titan Attacks (להורדה)

מי אמר שצריך לחדש בשביל להיות מקורי? Titan Attacks הוא כל כולו, מהשם ועד הגראפיקה והסאונד, מחווה למשחק הקלאסי הנהדר Space Invaders (הנה קרציות, קחו קישור לגירסת הפלאש שלו). יוצרי המשחק לקחו את הפשטות והקסם של המשחק הישן, שילבו אותו עם הטריקים והעושר של bubble bubble (לקוראינו שנולדו בעשור האחרון: המשחק הראשון ששילב בונוסים בכל פינה): סוגי שריון, נשקים, יריות, ספינות ומבחר תופינים מוזר שבדרך כלל מוצאים רק בחנויות מתוקים ביפו. המוזיקה מתאימה, הגראפיקה הינה המואז' מעודכן לגראפיקה של פעם, המשחקיות משופרת והשלבים יותר מעניינים. אילו היו מוציאים משחק זה בתור המשחק הרישמי של הסרט 'מלחמת העולמות', היו וודאי נחסכות מהומות המעריצים המאוכזבים. להוריד ולקנות!

סיכום:
גרפיקה: 9.0. העשר נמנע מהם היות ועדיין חסר קצת ברק ותיחכום.
סאונד: 8.0. נחמד, אבל פשוט מדי. הייתי מצפה למשהו קצת יותר דרמטי ברגעי סכנה.
משחקיות: 10.0. פשוט וכיף. צריך יותר מזה?
מקוריות: 10.0. צריך להיות חצי-מטורף בכדי לחשוב שניתן ליצור גירסא מעניינת של משחק כל כך פשוט.
סה"כ: 9.0. כי עדיין, רעיון שובר-מוסכמות ועמוק זה לא.

ובקטנה 'עצמאותית':
1. יום העצמאות פה ואיתו הרעש, המנגלים בצמתים – וכמובן: חובבי מוזיקה מזרחית מקופחים זועקים לשמיים. גם לאחר שז'אנר זה כמעט השתלט על המיינסטרים, וגם לאחר שזמרים כמו אייל גולן, שרית חדד, זהבה בן, עופר לוי ואחרים מופיעים על מיטב במות ארצנו (וחלקם אף מקבלים על כך תגמול נאה) – עדיין נראים הללו מאד לא מרוצים. ז'אנרים אחרים מאותו הסדר גודל – כמו הרוק הכבד או סצינת האינדי – מופיעים אפילו פחות אף לא פוצים כולם. בכיינות לשמה.
2. ונישאר בעניינים מזרחיים: כורדית חמודה נטפלה אתמול לנפשו של חברי הגבוה מדי. פגשנו אותה בתחילה במסיבה קסומה* בכפר שמריהו, ומשם היא ייסרה את הגבוה כל הערב. האחרון לא יידע נפשו מרוב סבל וניסה להתחמק ממנה בדרכים מיני-דרכים: הוא בהה בה ללא הפסקה (בתקווה שתלך), יצא מהפאב לחצי שעה עם חברתה הטובה – ואפילו עקב אחרי לשירותים (!), שם סיפר לי על רצונות לברוח לפראג מפאת הבחורה. מלבד זאת הוא היה ג'נטלמן מושלם ועשה מאמץ ניכר לשכר אותי על חשבונו (ליטר בירה + שוט טקילה). לו לא הייתי יודע יותר טוב הייתי חושש שהוא מעוניין במשהו רציני.

–
*קסומה: כשהגענו חיכינו בחוץ כי עדיין לא סיימו לפנות את מסיבת הצהריים שהייתה שם. שעה אחרי זה פונינו מכיוון שכבר לא היה מקום בפנים. ממש קסם.