עלה נובל

הפתעה מוחלטת ותדהמה ע צ ו מ ה אחזה אמש במארגני אירועי יום המריחואנה, כאשר גילו שהמשטרה ביטלה את היום שעה קלה לאחר שהחל. אז נכון שהמשטרה הודיעה מראש שלא תאשר את המאורע, ונכון שממנהל גני יהושע ניתן היה להבין מראש שעל גופתו תיערך החגיגה, ואולי גם נכון שבשנה שעברה סגרו להם את הברז באמצע – אבל בכל זאת, "יהיה בסדר אחי", הייתה האווירה. "הרי הודענו לקהל לא להביא איתו חומרים אסורים – אז על מה כבר יכולה להיות מהומה?"

"להצלחה אבות רבים, אולם הכשלון יתום" גורס הפתגם המפורסם. אילו האירוע היה מוכתר בהצלחה יתרה, האישורים היו במקום, הקהל היה נקי והמשטרה הייתה עומדת מהצד מרוצה – אזי ניתן וודאי לדמיין המוני מארגנים, אמיתיים ופיקטיביים, עומדים מול התקשורת ומדברים על ה"בייבי" שלהם בגאווה. לעומת זאת, לאחר הסגירה היה קשה למצוא מארגן לרפואה.
"זה בכלל לא אורגן" אמרו חלק מהקולות, "סתם, אירוע ספונטני שיצא במקרה" אמרו אחרים. "אתה יודע איך זה. אחד בא, ואיתו באו עוד כמה חברים. אחד הביא ככה, בספונטניות, גנרטור. עוד אחד בטעות הזמין להקה, שבמקרה הודיעה לכמה מעריצים שתופיע שם. הכל בלי תכנון, וממתי צריך לבקש אישור על אירוע עצמאי לא מתוכנן?" הם תמהו.
הם גם הטילו אשמה אחד על השני: עלה ירוק שלחה אנשים לעבר ארגון "cures not war", ארגון שכל כך מעורה בישראל עד שחיפוש מידע עליו באתרים בעברית מניב אפס תוצאות. מארגנת אחרת טענה, בעילום שם כמובן, ש"עלה ירוק שילמו על הציוד, אז כיצד הם מתנערים מאחראיות?" – ועכבר העיר אמר, עוד בכלל לפני האירוע, שמארגנת זאת חברה עצמאית שמישהו שכר.
שאלה נוספת עולה גם למראה היחצ"נות שקיבל האירוע הלא מאורגן: ממתי מקבלים בישראל יחסי ציבור חינם? (ולמה הבלוג שלי לא מקבל כאלה?)

הקהל היה מצחיק בדרכו שלו. "סמים, אנחנו?" הם אמרו, "לא לא לא. מה פתאום!" היתממו. "כן, שמעתי שחלק מהאנשים פה צורכים" הם סיפרו על איזה מיתוס עלום שבקושי ליקטו, "אבל אנו איננו מכירים כאלה. זה הרי לא חוקי!" סיימו.
וכמובן, שבלי נרג' אי אפשר. דיווחם היה משעשע מהרגיל, והפעם בכוונה. פנינים כמו: "היעדר עניין הוביל לתחרות חופשית בין העיתונאים על התואר הנכסף: מי מצליח לייצר את האייטם הכי משעמם בעולם", או "חברי תנועת "עלה ירוק" הפגינו את כישוריהם הפוליטיים, ועסקו בעיקר בהכפשת חבריהם למפלגה", הראו שלעיתים, יש סיבה אמיתית לעיתונאות צהובה.

מפלגה משונה היא 'עלה ירוק', ולעיתים נדמה שהיה עדיף לו הייתה אגודה. בדיוק כמו ארגונים אחרים שתומכים בחקיקת חוק אחד בלבד: אנשי ההימורים או אלו שהצליחו לארגן מרוצי מכוניות חוקיים בישראל.
תארו לכם את הסיטואציה הבאה: עלה ירוק מקבלת מנדט, בונה לעצמה לובי בהצלחה – ואז, שנה אחרי הבחירות, מצליחה ליצור לגליזציה של מריחואנה בישראל. מציאותי? עקרונית כן. אבל עולה השאלה: מה יעשו נבחריה מעתה, ומה בכלל יהיה תפקיד המפלגה לאחר שמטרתה הושגה? נכון הדבר שמצע המפלגה מלא בדעות נחרצות בנושאים שונים ומשונים, אך ברור שאלו סתם "רטבים" לתבשיל העיקרי שהמפלגה רוצה לרקוח.

לסיכום: מטרת מעשני המריחואנה, שחותרים לאישור תחביבם כחוקי בישראל – היא לגיטימית וראויה ביותר (אפילו אם אני אינני מעשן). אולם ייתכן שדרכם תהיה קלה יותר לו יבטלו את המפלגה ויהפכו לארגון או אגודה. במצב שנוצר כרגע, משמשת המפלגה בעיקר לוח מטרה לחיצי סאטירה, ולא הרבה יותר מזה.

(הערה: כותב הפוסט רוצה לציין שאין לו דבר ולא חצי דבר נגד עלה ירוק ופעיליה, אך הוא סבור שגוף שלא מצליח לארגן כבר שנתיים אירוע פשוט בצורה נאותה, צריך לבצע בדק בית דחוף ולשקול להגדיר עצמו מהתחלה).

בקטנה:
1. לא נעים לצחוק מצרות של אחרים, אבל הודעת האור והחושך שפורסמה בפורום עלה ירוק פשוט מעלה חיוך על הפנים. עם הכותב הסליחה.