קונספירציות ביפו

(אזהרה. קוראים שאינם תושבי המרכז עלולים למצוא את האייטם הבא לא-קריא לחלוטין. חוץ מזה, אם אנחנו כבר בקטע של להזהיר, אז העישון מזיק לבריאות ועושה שיניים צהובות)

(ולמי שעדיין פה, הצגה קצרה: רחוב יפת הוא הרחוב הראשי ביפו. לכל אורכו הוא דו-סיטרי, אולם בסופו, ליד מאפיית אבולעפיה המפורסמת (אחת מפלאות תבל), הוא הופך להיות חד-סיטרי, וצריך לעשות עיקוף קטן בכדי לצאת ממנו כראוי)

ועכשיו לפוסט:
כמה קל לדמיין את כמות המחשבה, שהשקיע צור שיזף מעיתון העיר, בבואו לקטול את חד-כיוונו של רחוב יפו בקטע מאפיית אבולעפיה. והו! אילו סיבות מצוינות הוא מצא: שנסיעה ברחוב לוקחת זמן רב יותר מהליכה, או שאבולעפיה תרם לראש העיר, וגם שהכביש שם אינו הכי צר ברחוב יפת (שיזף, כדרכם של חסרי החיים, הלך באישון הלילה למדוד), ואפילו היה קצת יותר רחב לפני השיפוץ – ועכשיו הצרו. לא הצליח שיזף להימנע מהמסקנה המתבקשת: שוחד! קונספירציה! העירייה עוזרת לאבולעפיה מכיוון שהוא תרם לראש העיר!

וגם גיבויים לטענותיו הביא שיזף – הוא הלך ושאל אחד ממהנדסי העיר. ואיזה תשובות מתחמקות הוא קיבל: בליל שטויות על רחוב צר מדי, תירוצים מוזרים של 'רמזורים', 'פריקה' ו'טעינה', ועוד אוסף מילים אשר שיזף לא טרח להכליל, היות "וחבל להטריח בבליל המוזרויות שהוא (המהנדס) המציא".

יושב לו ניימן בכורסתו הנוחה. קורא, ומהנהן בראשו אל מול סגנון הכתיבה המושחז. אולם משהו מפריע לו. הן בנימוקים והן במהירות הקפיצה לקריאה 'קונספירציה!'. ישב, בחן, חשב, וכתב:

1. נימוק ראשון היה בנתונים הבאים: נסיעה באוטובוס ברחוב יפת לוקחת 25 דקות, ואילו הליכת אותו המרחק לוקחת 15 דקות. ועל זה אומר: מעבר לעובדה שסדר גודל המספרים מוגזם ביותר בעיני (זמן ההליכה נמדד וודאי ע"י הלך אולימפי ששיזף מכיר), הרי גם שזמן הנסיעה מתייחס לרחוב ראשי, בשעת עומס באוטובוס שעושה הרבה עצירות. לטענתי, אוטובוס שייסע בכל רחוב ראשי בשעת עומס ופקקים, עלול לעשות זאת ביותר זמן מהליכתו הממוצעת של אדם את המרחק. אין קשר ליפו.

2. נימוק שני היה שאבולעפיה הוא מתורמיו של ראש העיר – ולכן בחרו לצ'פרו. לא אומר אלא זאת, שישנם עוד תושבי תל אביב מלבד אבולעפיה אשר תרמו לראש עיר. מצחיק יהיה לחשוב שראש העיר יבחר לפגוע בכולם (פקקי יפו פוגעים ברוב תושבי ת"א) בכדי לעזור לאחד מהם.
(חוץ מזה – אבולעפיה הוא ערבי. ממתי מפלים פה לטובת ערבים? :-))

3. ונימוק אחרון התייחס לרוחבו של הכביש: באזור אבולעפיה בנקודה הצרה ביותר הוא 7.60 מטרים, ואילו ברחוב יפת, בנקודה הדו-סיטרית הצרה ביותר הוא ששה מטרים. יפה נאמר, אולם גם נשכח, שבנקודה הצרה ביותר אין ולו אטרקציה אחת.
הבה נתבונן רגע קט בתסריט הבא: העירייה מרחיבה את קטע רחוב אבולעפיה לתשעה מטרים (כמו ששיזף רוצה), ומכריזה עליו כדו-כיווני. האם זה ימנע מכל אותם הישראלים, שחייבים מאפה ערבי וטרי בכל שעות היממה – לחסום את הכביש? חיש קל יווצר, דה-פקטו כמובן, נתיב חניה נוסף, אשר עיתונאים זריזים יכנו וודאי 'נתיב אבולעפיה'. צעקות, פקחים, דו"חות, וויכוחים, אוטובוסים נתקעים, אנשים מכים – והכל, בכדי לקבל את הפיתה עם זעתר המיתולוגית היישר מהתנור. שיזף עצמו וודאי יעמוד בעייפות בתחבורה הציבורית, תקוע דקות ארוכות ב'פקק אבולעפיה' – ויכתוב, בו בזמן, טור ארוך ומושחז נגד העירייה, שבחוסר מחשבתה הרסה את חיי התושבים.

ועוד שתי נקודות קטנות לסיום: הראשונה מתייחסת לתשובת המהנדס למכתבו של שיזף. זו לא הובאה במלואה מעל דפי העיתון – אולם מעט הנימוקים שכן הוזכרו בחטף, 'רמזורים', 'פריקה' ו'טעינה' נושאים מאחוריהם עולם ומלואו של טענות ודיונים – ובטח לא מתאים להתייחס אליהם בקלות ראש כ'מוזרים'.
ונקודה שנייה ואחרונה לפני שכולם נרדמים: טוב עושה עיתון העיר בעומדו ככלב שמירת התושבים. אולם יטיב הוא לעשות אף יותר, אם יבחר להימנע מתיאורים קונספירטיביים, מסקנות נמהרות וקפיצה זריזה לשערוריות שהוא ממציא. האשמה בשוחד אינה אשמה קלה, ואני חש, אישית, שצריך מנגנון הגנה קצת יותר חזק לפני שמטיחים אותה בכל פנים.

עיתון העיר מופיע גם 'בקטנה' היום:
1. איתמר ב"ז כותב על קיצוץ 'הקצה' בגלגלץ, ומציג נקודה קצת שונה משאר האנשים שדשו בכך עד עתה: הוא לא(!) מזועזע. הפגיעה לא אנושה, קהל המוזיקה האלטרנטיבית יתאושש – ובתכל'ס, הוא עדיין יישאר קטן ואיכותי, לא משנה מה יקרה. הרי זוהי בדיוק ההגדרה של אלטרנטיביות.
2. 'הסרט העצמאי הקצר הכי שווה בעולם'. רק כך אני יכול לכנות את קטע האנימציה הממוחשב הקצרצר שנעשה על אופטימוס פריים. לא נותר אלא לתהות, כפי שעשו בעין הדג: 'מאיפה באה הקבינה?'.