הצגת פרוייקט מוסר ושיתוף קבצים

"שים אדם רעב ממוצע ללא כסף בחנות מכולת, והוא עדיין ירגיש לא נעים להגניב שקית במבה לכיס. שים את אותו האדם מול מחשב, ותוך יומיים הוא יוריד יצירות בשווי עשרות אלפי שקלים"
(ציטוט לא אמיתי של אדם בדיוני)

כאחד שמחשיב עצמו מוסרי, אין לי ,לשמחתי, יותר מדי דילמות מוסריות מעשיות בחיים. כן, יש המון דברים שדעתי המוסרית עליהם תלויה עדיין לכאן או לכאן (אזרחות לפלשתינאים שנשואים לאזרחים ישראלים, השתמטות על בסיס מצפון וכדומה), אך לא משנה כמה אדון באלו –הם עדיין לא ייגעו בי אישית. למרות זאת, ישנו נושא אחד שיוצא דופן מהשאר: הורדת מידע: מוזיקה, תוכנות, סרטים, קומיקס וספרים.

אני שומע המון מוזיקה אבל קונה דיסק או שניים בחודש, אני רואה המון סדרות וסרטים, ועל רובן אני לא משלם. גם קומיקס יוצא לי לקנות בכמות מזערית יחסית לכמות שאני קורא – ועוד לא התחלנו לדבר על זה שאין לי כמעט תוכנה אחת במחשב ששילמתי עליה בכסף מלא. ע"פ החוק – וזאת אין ספק, אני גנב. אבל אותי לווא דווקא מעניין החוק כשאני בא לדון בשיתוף קבצים. אותי מעניין ההיבט המוסרי.

יש המון טיעונים לשני הצדדים: "אפילו אם הייתי עשיר, עדיין הייתי מוריד שירים" אמר חבר אחד, "הקלות מפתה, והאלטרנטיבות החוקיות מסורבלות". "יש אומנים שרוצים שתוריד יצירותיהם" אמר אחר, "אז את מי אני מממן? את מנהלי סוני העשירים?". אחד טוען שעם מחירי כרטיסי הקולנוע והתנאים הנלווים, אין לו ברירה אם הוא רוצה להינות מסרטים חדשים – ואחרון, פשוט חייב לראות את הסופרנוס – ועכשיו! – לא בעוד כמה חודשים.

את הגלונים של בירה שלגמתי בדיונים על הנושא אנסה לתרגם לסדרת פוסטים מתמשכת (האורך תלוי בחשק, בכוח ובמה שיהיה לי לכתוב). בתוכנית: סקירה היסטורית, ניתוח מוסר בכלליות, שיתוף מוזיקה, סרטים, תוכנות, סדרות, קומיקס וספרים (אני מאמין שלכל אחד יש נימוקים שונים) – היבטים של הורדת אומנים זרים או ישראליים, סיפורים בנושא וכו' וכו'.

ובשביל שלא יהיה בלבול ותדעו שהגעתם לפוסט בפרוייקט, עוצב לוגו מיוחד, שהכין חברי הטוב והמוכשר בטירוף scrow, שזה הזמן להודות לו על כך (ויש לו גם אתר קצת ישן פה).

הלוגו:

זהו. יהיה טוב (כך אומרים).

בקטנה:
1. ואם אנחנו כבר בנושא: וירוס טרויאני חדש כבר החליט את דעתו בנושא הורדת קבצים – ומוחק מהמחשבים הנגועים פורנו, מוזיקה ותוכנות לא חוקיות.
2. בלונדון וקירשנבאום אתמול היה אייטם על פאב בגרמניה שהתקין טלוויזיות בשירותים (כך שהאוהדים רוויי הבירה, שרצים לשם כל שנייה, לא יפספסו אף גול). התגובה של המנחים: "מה שחשוב פה זה לא רק שהאוהד רואה את המונדיאל בשירותים – אלא הוא אפילו רואה זאת בחינם! בלי לשלם 492 שקלים"