מחלה

(מתחילים בסיקור הטיול. יהיה שבוע לפחות של הדבר הזה. סורי :-))

שלוש שעות לתוך הטיול וכמעט פיספסתי את טיסת החיבור למינכן. שעתיים מאוחר יותר גיליתי שאיבדו לי את המזוודה. ביליתי את 24 השעות הבאות בצורה הכי מסכנה בעולם: מזיע, מסריח ובלי כוח לדבר – עד שנמצאה האבידה. שמח, טוב לב ואופטימי על כך שהמצב מתחיל להשתפר – רצתי למעלה לקחת מקלחת טובה.
30 דקות אחרי זה התחיל לכאוב לי הגרון.

מאוחר יותר בלילה היו סימנים לחום, ואין צורך לאמר שהתעלמתי מהם בגבורה. בבוקר קמתי קודח לחלוטין. פיניתי את החדר בקושי רב – ואיכשהו העברתי את היום עם הרבה תה ומרק עוף. בפארק, הסבירה לי הילרית גרמניה איפה לקנות תרופות. הרפתקן דרום-אפריקאי שפגשתי התעקש להביא לי את מלאי כדוריו – ובהוסטל, שתי אוסטרליות מקסימות התעקשו לארח לי חברה בערב בעודי מנסה לא למות במיטתי. לא ניכנס לפרטים טכניים – אבל בואו נגיד שזה נורא אירוני שאת העירום הראשון בטיול ראיתי בעודי קודח מחום מתחת לשמיכה – וחסר יכולת לעשות משהו מעניין בנידון.

שלושה ימים כאלה שברו אותי לרסיסים, והחלטתי שאם כבר חולה – אז עדיף להיות חולה בפראג. עניין כלכלי – אתם מבינים. עליתי על האוטובוס הלילי, הספקתי לקבל בתחנה הצעה מבחור סלובקי לבוא להבריא אצלו בבית בקושיצה – ואחרי 7 שעות – הגעתי לפראג – ובמצב די רע.

ששה ימים העברתי בעיר. מאות כוסות תה ועשרות כוסות יין אדום יבש נשפכו אל גרוני. נשברתי בערך שלוש פעמים וקפצתי משמחה הרבה יותר. ישנתי בהוסטל כל כך סוריאליסטי וזול, שלרגע חשדתי שדמיינתי אותו. גרמתי לצ'כי אחד לרצות במותי, היות וחשב שניסיתי להתחיל עם חברתו. ביליתי בסקוואט מוזר, שני פאבים בלתי חוקיים, כנסייה עשויה מעצמות ועוד צ'כית אחת שפגשתי בצורה הכי-מגניבה-בעולם מחוץ לעיר.

וכך, עשרה ימים לאחר תחילת טיול הבירות שלי הפסקתי סוף סוף לקלל את הבורא על מר גורלי. בידיים רועדות ולב פועם – לגמתי את הבירה האמיתית הראשונה. אבל זה כבר קרה בעיר אחרת ועם אנשים שונים לחלוטין. ולכך נגיע עוד כמה ימים.

בקטנה ורשימות:
1. שני גני בירה במינכן שהספקתי לשתות בהם עוד לפני שהכתה המחלה הם:
Augustiner Biergarten – גן בירה קלאסי – שזה אומר: נראה כמו גינה ציבורית (עם שולחנות מעפנים, דשא גרוע וכל השאר) – ומלא-מלא בגרמנים ותיירים שלוגמים בירה בכוסות ליטר. כן, כולם שותים בכוסות ליטר ("מאס" בגרמנית). אחלה אווירה לערב עם החבר'ה.
Chinesischer Turm -Chinese Tower – אם הגן הקודם מתאים לערב, הרי ש"המגדל הסיני" פשוט מושלם לצהריים. גם כאן יש כוסות ליטר, וגם כאן יש אוכל גרמני קלאסי – אך ההבדל הוא המיקום. הגן הזה נמצא בדיוק במרכז המקבילה המינכנית לגני יהושע. ואם דמיינתם עכשיו עשרות אנשים יושבים ולוגמים ליטר בירה בהפוגה מטיול נינוח בפארק – הרי שצדקתם לחלוטין.

2. הוסטל: Jaeger's youth hostel. לא ההוסטל הכי זול במינכן (ממש לא. 20 יורו ללילה בממוצע) – אך יש כמה סיבות טובות להישאר בו:
א. חדרים קטנים ונוחים. מאד חשוב אם אתה חולה.
ב. שוט ייגר חינם על כל לילה שנשארים.
ג. פאב מצוין וזול.
ד. המון-המון-המון תיירים שרוצים לפגוש אנשים אחרים. כמו שאמרה לי אחת האוסטרליות: It is really a great place for hookups. והמבין יבין.

3. הערה טכנית אחרונה על מינכן: מדי צהריים מתרחש בעיר סיור מבשלות מודרך (כולל הרבה טעימות). לצערי, לא יצא לי לנסות אותו (מסיבות מובנות), אך בהחלט כדאי לחפש אותו למי שמגיע לעיר להבא. פרטים ניתן למצוא בקלות בכל הוסטל בעיר.

4. כל הרשימות על פראג יגיעו בפוסט אחר. סתם, שתדעו.