דברים ששמעתי

תיכננתי להעלות היום פוסט אחר – ומי יודע, אולי עוד אספיק להעלות אותו בהמשך. בינתיים, הצטברו לי כל מיני דברים קטנים והחלטתי לנקות קצת את שולחן העבודה. מה לפניכם? הכל. עדכונים על סיפורים מהעבר, מוזיקה, בלוגים חדשים ומוצלחים ועוד כמה שטויות.

1. המשחק על הטבח בתיכון קולומביין: הרגשתי קצת לא נוח לכתוב שבוע שעבר על המשחק, היות והוא יצא לפני שנה וחצי. השבוע עשה המשחק לא מעט גלים בסצינת המשחקים העצמאיים, והוכיח שהתזמון שלי לא יכל להיות יותר מושלם (מלבד אם הייתי מדווח עליו לפני שנה וחצי כמובן). זה התחיל בבלוג לא שומעים הישראלי, שדיווח על מאמר של גרג קוסטיקיין בנושא (ואז גם הוסיף את דעתו). בסקאלה היותר גדולה, פסטיבל סלאמדנס למשחקי מחשב עצמאיים, הראה שיש לו חוט שידרה של פוליטיקאי ישראל והעיף את המשחק מהתחרות עקב לחצים גדולים מבחוץ. באתר ג'ויסטיק, אמרו, ובצדק, שהם לא מקנאים במנהל הפסטיבל – שמצד אחד רצה להכניס משחק מוצלח לתחרות – אך מהצד השני איבד תמיכה פיננסית בגללו.

העניין התוסס גם ככה, קיבל קיק נוסף כאשר חמישה מתחרים נוספים בתחרות הורידו מועמדותם כצעד מחאה על הורדת המשחק. צעד בכלל לא קטן שלא ברור אם כל בעל אידיאולוגיה היה נוקט בו בלי להסס שבע פעמים לפני. הקלחת עודנה בוערת, ובתקווה אצליח לעדכן פה בהמשך לגבי סיום הפרשה.

2. קונאמי מחפשים אותך: רוצים להיות להקת משחקי מחשב? אתם עושים מוזיקת פופ מהירה, דביקה וקליטה (קיטשית בעברית)? מצוין! קונאמי מחפשת אותכם ושכמותכם בשביל פסקול למשחק דאנס דאנס רוולושין. מחד, תקבלו אלף דולר במקרה של זכיה, תשמרו לעצמכם את הזכות על השיר – ותגיעו לקהל של עשרות-עד-מאות אלפי שחקנים. מאידך, לא מובטח שיהיה זוכה בתחרות, והשתתפות עולה עשרים דולר. שווה? לא שווה? סביר להניח שזה לא רלוונטי עבור רובינו ולכן פשוט לא משנה.

3. יצא לי להיתקל אתמול בכמה דברים נחמדים בעברית שקשורים לתרבות אלטרנטיבית: ראשון הוא הבלוג הסופר-חדש Eyal Experience בתפוז, העוסק כל-כולו בביקורת הופעות חיות. אהבתי את הכתיבה בשני הפוסטים שכבר התפרסמו שם – ובמקרה שהוא ימשיך, הרי שיש לנו חבר ראוי וחדש בבלוגיה.

בלוג שני הוא מחוץ לפריים, הקצת יותר ותיק (קיים כבר ארבעה חודשים). הוא עוסק בהרבה מוזיקה, הרבה-מאד סרטים (סטודנט לקולנוע, מה לעשות) ובעוד כמה נושאים שונים – כמתבקש מבלוג. למרות גילו הצעיר של הבלוג, נראה שאופיו כבר די בשל. תבדקו ותראו.

אחרון חביב הוא לא בלוג, אלא פוסט בודד מהיומן של איתי, המסקר בפוסט אחד לא פחות מחמש(!) הופעות. אצלי זה היה חומר שמספיק לשבועיים של כתיבה מרוחה. את הפוסט גם הכנסתי לקטגוריית 'שווה קריאה' בבר השמאלי של הבלוג (אני עדיין מנסה לעשות לה יחסי ציבור. בסוף זה יצליח, ואז כולכם תצרכו את החומר ברשת דרכה).

4. שיר שמככב לי ברשימת השמיעה ביומיים האחרונים: מאני מארק הוא אמן ותיק שחבר בעבר לביסטי בויז לא מעט פעמים (וכך גם קיבל את הכינוי: "הביסטי בוי הרביעי"). את האלבום האחרון שלו הוציא מארק ב – 2001, ומאז נכנס לתחרות מול שלומי שבן של "מי יכול להחזיק הכי הרבה זמן בלי להוציא אלבום למרות דרישת הקהל". שבן בחור קשוח, ומארק נכנע ומוציא מ-מ-ש בקרוב דיסק חדש ומתוקשר. את שני הסינגלים מתוכו ניתן למצוא פה. הראשון מביניהם, Every day i die a little, הוא שיר *עצום*. השני גם לא רע, אך בכלל לא באותה הרמה.

5. פינת הלהוציא-ת'עיניים-לחובבי-הבירה-מביניכם: חבר טוב, הידוע בבלוג גם בתור ד', חזר מארה"ב ובאמתחתו לא פחות מ – 23(!) בירות איכותיות, נדירות, יקרות וממש טעימות. שתיה ראשונית של הסחורה ערכנו כבר אתמול. ההמשך יבוא לאורך השבועות הקרובים. איזה כיף לי! :]

[נסגר לתגובות כי הפוסט משך ספאם, ולא נראה לי שמישהו עוד יגיב פה. שלחו לי מייל אם טעות בידי]