אנני

מועמדי ה – Annie Awards, טקס פרסי האנימציה השנתי של ASIFA, הוכרזו ממש מזמן. כבר ברגע הכרזתם רציתי לעשות פוסט עם ביקורת על מועמדי קטגוריית סרט האנימציה הקצר (קטיגוריה, שעקב אילוצי זמן קשים נהפכה לחביבה עלי). רק שבוע שעבר הצלחתי למצוא לינק לסרט האחרון בחגיגה – וכך עולה, רק היום, דירוג ניימן (הסובייקטיבי מאד) למועמדים האהובים עלי ביותר:

מקום רביעי: Wierd Al Yankovitch – Don't Download This Song (צפייה)


רק בחברה שרואה את העולם בשחור-לבן כל כך קיצוני כמו החברה האמריקאית, אפשר לעשות את הקישור בין הורדת שיר לבין רצח או אונס. אניווי, אני לא בטוח אם השיר של אל ינקוב'יץ' הוא סאטירה או לא – אבל לא קשה להבין שאני ממש נגד המסר בו. להוריד שירים זה לא דבר רע – כל עוד אתה מקפיד לא להיות חרא של בן אדם.

המסר הגרוע לא עזר לסרט אנימציה שמלכתחילה לא היה לו סיכוי רב בהתמודדות על חיבתי מול סרטים עם עלילה ודמויות אמיתיות. כך זוכים במקום האחרון.

מקום שלישי: Fumi and the Bad Luck Foot (צפייה)


פומי היא ילדה, שהרגל שלה מושכת מזל רע. למעשה, לא נוצר משהו עם מזל רע כמו הרגל של פומי מאז שהפועל תל אביב הוקמה. אם פומי תרד לכביש – מכונית תדרוס את הרגל שלה, אם ייפול פסנתר מהשמיים – הוא ייפול על הרגל שלה, וכן הלאה. תארו לכם כמה סבל, אחד כמוני, עם קרסול נקוע, שאב מהצפייה במה שקורה לרגל של פומי.

ילדים עם מגבלות שהופכים אחרי זה ליתרונות? יש גם קריין ברקע? אהמ – מישהו אמר ד"ר סוס? כי הסרטון על פומי ללא שום ספק מושפע מד"ר סוס בכל רמ"ח אבריו. אני חושש שהצפייה ב Gerald McBoing Boing המופתי (של ד"ר סוס המקורי) לפני כמה ימים קצת הורידה מהערכה שיכלה להיות לי לסרטון. הוא טוב – זה כן, אבל הוא לא עומד לטעמי בהשוואה למקור.

מקום שני: No time for nuts (צפייה)

לא נתתי הרבה צ'אנס לסרט הזה להפתיע אותי. כאילו, כמה כבר אפשר לראות את סקראט רודף אחרי אגוז? אז א. מסתבר שהרבה זמן. ב. זה ממש לא כל הסרט. מסע הזמן המהיר-מאד שסקראטש עושה בהיסטוריה האנושית פשוט קורע מצחוק – והסוף המושלם של הסרט (כן! יש לסרט בן 5 דקות סוף מושלם. קטע מגניב אה?) משדרג את העסק. מה שמעביר אותנו לשאלה – האם סקראט הוא הבאגס באני החדש?

מקום ראשון: Adventure TIme (צפייה)

או – וואו! למרות העדפותי הברורה לאנימציה נקיה – ולא לאנימצית פוליגונים פוסט-מודרנית, אני עדיין חושב ש – Adventure Time היא יצירה אדירה. סיפורו של ילד(?) ומשהו-שדומה-לכלב שיוצאים ל ,אהמ, הרפתקאות משונות נורא. צריך לראות, ועדיף כמה פעמים, בשביל להבין. עצום.

1. יאיר רווה דיבר אתמול על סרטי האנימציה הקצרים באוסקר (כולל כמה דוגמאות). כמו כל דבר שיאיר כותב, גם כאן הקריאה מומלצת.

[נסגר עקב ספאם. אם יש למישהו משהו חשוב להוסיף, ניתן לשלוח לי מייל ואוסיף זאת בשמחה]