מדריך השיכור לקראקוב

קראקוב. מהיעדים הלוהטים באירופה – סוג של פראג החדשה. קראקוב סובלת מבום תיירותי, שחלף על ארצנו בגלל קונוטציות (זהירות! מילה רעה!) שואה. העיר מתהדרת בכיכר ראשית עצומה (בהיעדר מילת תואר גדולה יותר), ארמון שהוא באמת ארמון. עם חומות ביצורים הוליוודיות למהדרין סביבו. וזה עוד לפני שזרקנו מילה על קאזימירז – הרובע היהודי הישן שהפך למרכז האיניות העכשווי.

למארחת היום קוראים אלכס. פולניה מקורית וקראקובית אמיתית, שמכירה את רזי העיר כאת כף ידה. התארחתי אצלה שלוש לילות, וקיבלתי יחס חם שמגיע בדר"כ, רק לבן משפחה. אלף מילים לא יביעו את הכרת תודתי אליה.

[הערה: ניסיתי, ניסיתי, ולא הצלחתי להוציא טקסט נורמאלי מהיד. תהנו מהמידע בפוסט, אך תתעלמו מהניסוח :] ]

ציידי הבירה
נתחיל באטרקציות לאלכוהליסטים. בערך חמש מבשלות יש בקראקוב וסביבתה. לצערנו, CK Browar (כתובת Podwale 6-7), פאב\מבשלה במרכז העיר, הוא היחיד שנגיש לביקורים. מגישים שם בירות במבחנות של עד חמישה ליטר (לא בצחוק). סגנונות הבירה הם הלאגרים הרגילים (בהיר, כהה) ובירת החיטה הבלתי נלאית. כאילו לא עזבנו את גרמניה. לשבת על הבר אי אפשר (ניסיתי וגירשו אותי), ואם תבואו ביום טוב, תזכו לחזור בתגרת ברים. אני והמזל שלי נקלענו מן הסתם לאחת.

בירות מיוחדות נוספות ניתן למצוא בפאב בעל השם הקליט "first pub on stolarska street walking from small square" (כתובת: ul. Stolarska 1) וב – Dym (כתובת: ul. Tomasza 13). הראשון, אחד המקומות החביבים עלי בקרקוב, הוא פאב ג'זי רגוע. מוזגים שם מהחבית שתי בירות אייל מקומיות: דרקון אדום ודרקון שחור. הראשונה איל אדום, והשניה איל כהה. ביחד, מהוות הללו את הבירות הפולניות הטובות ששתיתי.

ל – Dym, לעומת זאת, מגיעים בעקבות אטרקציה אחרת. קוראים לה Okocim Palone, והיא בירה כהה מעושנת. סגנון *מדהים*. כמו גבינה מעושנת בתוך סטארופרמן כהה. מעבר לכך הפאב סטנדרטי למדי, אך שקט ולא תיירותי. כמו שאני אוהב. אפרופו תיירותיים – אלו הם גם כמעט שני הפאבים השווים ביקור בסביבת הכיכר. תשעים אחוז ממה שיש באיזור מכיל כמעט רק דוברי אנגלית וגרמנית.

(CK Browar)

איזור הכיכר
אבל כמעט זה לא "רק" – ויש עוד שלושה מקומות ששווים דיווח בכיכר. הם סודיים ביותר (שששש! לא לגלות!), עד כדי כך שקראקובים רבים יענו לכם במשיכת כתפיים תמימה לבקשת הוראות הגעה. רק ככה ניתן לשמור עליהם ממאות אלפי התיירים בעיר. למזלכם, כבר שנים שאני מתאמן בלהיות סוכן מוסד. סחיטת סודות היא פת לחמי :]

הראשון מביניהם דווקא תיירותי למדי – ומלבד לכך, הוא גם לא קשור לבירה. קוראים לו Wodka Bar (כתובת: Mikolajska 5), וקל להבין לפי השם מה יש בו. או כמו שהאנשים שם אומרים: "אנחנו פשוט אוהבים וודקה". לחובבי משקאות מצמיחי שיער החזה.

Piekny Pies (כתובת: ul. Sławkowska 6a), 'הכלב היפה' בפולנית, היה הפאב החביב על אלכס תקופה ארוכה. "אז הבנתי איך אנשים נהפכים לאלכוהליסטים" אמרה לי. "אתה פשוט בא לשם כל יום כי נחמד, מדבר עם אנשים ברוגע – והמשקאות נערמים בלי שתשים לב". ההתרשמות שלי מהמקום כללה מוזיקה מצוינת בעליל, אם כי אווירה לא מספיק אינטימית. יכול להיות שרק פולנים אמיתיים מרגישים שם בבית.

מלבד זאת קיבלתי המלצה חמה על ה – Pauza (כתובת: ul. Florianska). אליו רק הצצנו פנימה, אבל כבר היינו שתויים מדי מכדי לשתות (שיט! בטוח יש סתירה לוגית כלשהי במשפט האחרון הזה..).

הרובע היהודי ומחוצה לו
מחוץ לכיכר מתרכזים חיי הלילה בקאזימירז – הרובע היהודי לשעבר. אלכס, בתלהבות של בת עיר אמיתית, קפצה, הצביעה והסבירה על כל מקום שני שעברנו לידו ("אוי! המקום הזה ממש חמוד! הייתי לוקחת אותך אליו אם.."). בסופו של דבר התיישבנו בשני מקומות קאנוניים למדי.

אלכימיה (כתובת: Kazimierz, Nowy Square), הראשון מביניהם, הוא פאב עם הרגשה ישנה, אירופאית, כבדה. מהחדרי העץ עם השולחנות הגדולים, דרך העיצוב העתיק – ועד התאורה העמומה. קומת המרתף שלו מהווה את אחד ממועדוני ההופעות האיכותיים בקראקוב. אם הבנתי נכון, אמנים ממש רבים על הזכות להופיע שם.

סינגר (כתובת: ul. Estery 20), מכונת תפירה בפולנית, מתהדר בגימיק הבא: השולחנות הם מכונות תפירה ישנות (אגב – יש לי עדיין מכונת תפירה, פועלת, בבית. סתם, שתדעו). הגענו לסינגר בסופו של ערב ארוך כשהמקום כבר היה על סף סגירה. היה חביב, וללא ספק יש בו את האווירה שאני מחפש בפאבים בטיול – אבל גם הייתי עייף מדי כדי להתחיל להתרשם ממנו לעומק.

המלצה חמה ואחרונה היא לפאב בשכונת Podgorze, שנמצאת מעבר לנהר – כרבע שעה הליכה מהתייר האחרון בעיר. Drukarnia (כתובת: Nadwiślańska 1) (מקום הדפסה בפולנית) הפך ללהיט רגע אחרי שנפתח. ניצלתי את הזדמנות לחקור כיצד מתפרסמים מקומות בעיר. האם יש עכבר העיר או טיים אאוט מקומיים? 'כמובן שיש' נעניתי, אבל המקומות הטובים ביותר מתפרסמים, כמו לאורך כל ההיסטוריה, בעיקר מפה לאוזן. כך נבנית תרבות עירונית אמיתית. דרוקרניה, למשל, נפתח לפני כמה חודשים. הוא היה שקט ורגוע בהתחלה – אך בחודש האחרון החל בו גל פופולריות ממנו אוהדים אמיתיים חוששים.

אוכל
מי ששבע מאלכוהול יכול להתחיל לתכנן על המטבח המקומי העשיר. *ה*המלצה, ב-'ה' הידיעה, היא על מאכל הנקרא פירוגי: "כמו רביולי, אבל שונה – יותר טעים, ובמאות סוגי מילויים". המקום הטוב ביותר בעיר לפירוגי הוא Pierozki u vincenta (כתובת: ul. Józefa 11). מנה עולה שם 9-11 זלוטי (13-15 ש"ח) ויכולה להשביע בן אדם רעב. יש גם מנות זוגיות ומשולשות, המכילות את רוב סוגי הפירוגי. שימו לב שפירוגי זה לא רק מנה, אלא ארוחה שלמה! יש פירוגי למנה ראשונה (עם גבינה למשל), עיקרית (המון סוגי בשר, פטריות ו,אהמ, גבינה) ואפילו פירוגי קינוח: פירות יער עם רוטב שמנת. באמת לא לפספס.

ארוחת ערב מהודרת אפשר למצוא ב Da Pietro (כתובת: Main Square 17). תמצאו שם אחלה פיצה, מבנה יפייפיה, ומרתף של מסעדה אירופאית מהסרטים. בלי להזכיר שמות, נאמר שכותב בלוג אלטרנטיבי מסוים הפסיד קרב שתיית יין לבחורה פולניה מסויימת במקום. לא אלכס. באמת. יש עוד – וכוווווווווווווולן שותות.

1. לא בטוח אם הצלחתי להעביר את המסר נכון: קראקוב עיר מדהימה. פשוט אך נכון.
2. בין לבין ביליתי גם ערב במסיבת-יין ומשחקי פנטומימה עם אלכס וחבריה. את חלקי תרמתי בחומוס ביתי (עם חומרים שסחבתי מהארץ!) שזכה לתשואות רבות. נקודת גאווה: הצלחתי לפענח אחוז ניכר מהסרטים במשחק הפנטומימה הפולני. היה מתיש.
3. יש סיכוי שזה מדריך השיכור האחרון מהטיול. רציתי לארגן עוד אחד, אבל נכון לרגע זה נראה שלהשיג את כל המידע תהיה משימה רגשית קשה מאד :] יהיה כמובן עוד טיפים פה ושם על ערים, אבל לא משהו מקיף.