Ohalon's, הפרלמנט של בירדי ובירות חדשות בארצנו

תראו כמה מידע אפשר לקבל בערב שגרתי אחד: גם לחזות בעיצוב החדש של בירדי. גם לדווח על פתיחת מועדון הלקוחות של החנות – וגם לטעום לא פחות מ – חמש בירות חדשות. מכל סוגי וגווני הטעמים. אפילו קניתי שלל קטן הבייתה. לאורחים מיוחסים.

1. בירדי (היסוד 4, קומה 1), עברה מתיחת פנים ומיצוב מחודש. אם עד עתה דובר בחנות מוצרים להכנת בירה ביתית בלבד, הרי שעתה הותקן במקום בר, הובאו מיטב הבירות המשווקות בארצנו, התווספו כוסות מיוחדות למלאי – ומה קיבלנו? נכון. חנות למוצרי בירה הראשונה בארץ. מבחר הבירות מרשים ביותר, כשבין שלל הבקבוקים המעניינים, בולטים אלו של הבירה הביתית: מלכה, בשור, אביר – וכמובן: נינקאסי, השייכת לבעלי המקום, גדי. איפה עוד תוכלו למצוא בירת אפרסק בליצ'י, בלגית עם תבלינים ופורטר ביתי?

2. יחד עם המוצרים והעיצוב הגיע גם מועדון לקוחות. תמורת 59 ש"ח תקבלו הנחה על כל המוצרים – ואפשרות לבוא חינם למפגשי הפרלמנט של בירדי. מפגשים חודשיים המספרים ומטעימים כל פעם בירה אחרת. אחת הדרכים האהובות עלי לדעת מה קורה בשוק.

3. דרך ערבים אלו טעמתי את בירת אוהלונס שלשום. מה שהכי מרשים באוהלונס (O'halons), המבשלה החדשה שמוצריה מיובאים לארץ, הוא גודלה הקטן. קטנטן. פיצי. באמת. ממש קצת יותר גדול מהדאנסינג קאמל האהובה על כולנו. המקום הוקם ב – 1995, החל לשווק לחו"ל לא מזמן, ולא ברור באמת כיצד נוצר הקשר עם י.ד עסקים. זה כנראה גם לא באמת חשוב. מה כן חשוב? שהבירות שלהן לא מסוננות. שזה טוב ליהודים (ולאנגלים כאחד).

4. חמש בירות של המבשלה מגיעות בשלב זה לארץ. על ארבע מהן נדבר בסעיף זה – ועל אחת בסעיף הבא.

O'halons Goldblade הינה חצי בירת חיטה (פאולנר והוגרדן הן דוגמאות לסגנון זה), חצי בירת Bitter (אין באמת דוגמא פופולרית לסגנון זה בארץ. בואו נאמר שהוא מר). השילוב לא מדהים, ונופל איפושהו בין הכסאות. 4.0% אלכוהול.

Yellow Hammer היא כבר בירת ביטר ממש. חסרת גוף כזו (מה שאומר שאפשר לשתות כמויות ממנה בלי להרגיש). 4.2%. גם לא התלהבתי.

Royal Oak – אולי הבקבוק הסגלגל והמעניין השפיע עלי, אבל את בירת הביטר הזו די חיבבתי. יש צבע טוב, יש ריח אמיתי של בירה – ויש טעם פלפלי קצת, קפה קצת – מתובלן אך עדין עדיין. ייבוא ראוי בהחלט. 5% אלכוהול.

Port Stout – סטאוט (נו, הסגנון של גינס ומרפיס) קצת שונה. פחות מריר מהרגיל, ועם טעם ייחודי ומעניין בהרבה מזה של הסטאוטים המוכרים אצלנו. פוטנציאל לא רע ללהיט. אגב, האגדה מספרת שמדובר במתכון סודי של ברמנים איריים ליום שאחרי. לא, לא נגד הריון, אלא מרפא האנג-אוברים. מי מספיק אמיץ כדי לבדוק את התיאוריה? 4.8%

5. את הדובדבן שבקצפת השארתי לסוף: Thomas Hardys Ale. בירה שקיבלה ציון 98 ב – RateBeer. מי ששוטט בפסטיבלי בירה בארץ בתחילת שנה שעברה, טעם אולי בירות של מבשלת ברוקולין. ואם הוא עשה זאת, ייתכן וטעם את ה – Monster Ale שלהם. הבירה בסגנון ה – Barley Wine כמעט היחידה שהוגשה בארץ (הדאנסינג קאמל הוציאו מוצר בסגנון, אך לא יצא לי לטעום אותו). מדובר בסגנון חזק *מאד* (11.7% אצל תומס הארדי), בעל טעם עז וריח עז יותר. לוקח חודשים על גבי חודשים לייצר בירה כזאת, ועל כן הכמויות המוגבלות של המוצר. לארץ הגיעו כמה בקבוקים קטנים (250 מ"מ. אבל זה הרבה אלכוהול) שישווקו כלימיטד אדישן. אני מניח שע"פ הצלחתם ישקלו את כדאיות המשך הייבוא בעתיד.

הטעם? נהדר. מעלה בראש תיאורים של צימוקים, שזיפים, פירות כהים – במילים אחרות: זו פאקינג בירת קינוח. היא בטח ובטח לא נועדה לקיץ התל אביבי – אלא יותר ליום חורף קר, מול החלון הגשום. דרך לשקוע בכבדות של החורף. סוג של השקעה לעוד חודשיים-שלושה.