בריסל: פסטיבל הבירה הבלגי הגדול

הגשמתי חלום. כל סופ"ש ראשון בספטמבר, מתקיים בכיכר הראשית בבריסל פסטיבל הבירה הבלגית. מגיעות לשם כמעט כל המבשלות, הגדולות והקטנות במדינה. יחד עם בעלי מבשלות, יבואנים ועשרות סלבריטאי בירה מכל העולם. שלושה ימים בפסטיבל משאירים אותך רווי מעודף אלכוהול, וממלאים כל פיסת סקרנות לגבי בירה בלגית שהייתה בך אי פעם. חתיכת חוויה לחובבי הז'אנר. הנה כמה מסקנות עליה:

1. מתחם הפסטיבל קטן. קטנטן! כמו קטקט קטן. באמת. לא ברור איך אירוע מפורסם יחסית מתפקד בשטח צנוע כל כך. יותר מ – 200\300 אנשים לא יכולים להיכנס לשם בו זמנית. הייתי אומר שהכל חלק מהחוויה, אבל זה יהיה שקר גס. סתם צפוף.
2. מומלץ לבוא בבקרים, או לפחות – לא מאוחר בערב. מהשעה 19:00, ועד הסגירה (23:00), המתחם מפוצץ לחלוטין. עד כדי כך שמשימת הרמת המרפק והגשת הכוס לפה נעשית מסובכת למדי. לפני זה, והפסטיבל מתחיל ב – 11:00 בבוקר, העניינים הרבה יותר נעימים.
3. עד היום לא הבנתי איך קרה מה שקרה, אך בדרך זו או אחרת השיג אחד מחברי צמיד יבואן בפסטיבל. הולכים לדוכן, מזמינים בירה, וכשצריך לשלם, פשוט מראים את הצמיד ומקבלים את המשקה חינם. כדי להשוות לכל הסיפור משקה אמין, התחלנו לנהל ליד הדוכנים שיחות כמו "אהמ… הבירה הזאת יכולה להצליח בישראל? בוא ננסה שלוש כוסות ממנה ואז נחליט". זה עבד.

הצמיד, אגב, מוצג ברגעים אלו לראווה על קיר חדרי :]

4. אי אפשר להמעיט בחשיבות עבודת ההכנה לפסטיבל. אחרת באמת לא יודעים איך לבזבז את קיבולת האלכוהול על מאות המותגים העלומים שיש שם. למזלי, יצא לי להסתובב עם גדי מבירדי. הוא כיוון ושלף את המותגים הכי איכותיים.
5. בכלל, גדי הותיר את רובנו פעורי פה. מעולם לא ראיתי בחור שבין בירה לבירה, מרענן עצמו בעזרת בירה חלשה. מרשים.
6. החדשות המרעישות של הסופ"ש לא באו מכיוון צמיד היבואן. הן באו מכך שחבריי השיגו בקבוק Westvleteren abt12 לטעימה. בירה שבאופן קבוע מדורגת כבירה הטובה בעולם בכל מיני אתרים נחשבים. זה לווא דווקא עניין של איכות, אלא יותר עניין של "כמעט בלתי אפשרי להשיג אותה". חוסר הבנה מסוים, גרם לכך שדווקא בערב בו הם עשו טעימה של הבירה, הלכתי לרעות בשדות זרים עם אנשים אחרים. נו, ניחא.
7. לפני שמתחיל הפסטיבל, אחרי שנגמר הפסטיבל – וסתם באמצע, עשיתי עם ידידתי הטובה מורן סיבובי פאבים בבריסל. הלכנו למקומות הכי מסורתיים, מדהימים, כבדים, עתיקים ויפים בעיר – והיה כיף טהור. רשימת מקומות נתתי בעבר פה ופה. לאחר הביקור הנוכחי חובה להוסיף את מרתף הבירה המדהים: Le Poechenellekelder (כתובת: Rue Du Chêne, 5) . היה גם עוד מרתף טחוב מהמם, אבל לצערי אבדו הרישומים למיקומו :[
8. מורן, שהוזכרה בסעיף הקודם, טיילה איתי שבוע והייתה השותפה הכי מושלמת בעולם לטיול. זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה, שתמשך עוד הרבה הרבה זמן לדעתי. אולי ביום מן הימים אפרט כיצד נפגשנו. זה גם סיפור לא רע בכלל. אניווי, זו הזדמנות מצויינת להודות לה :]

קו ניימן-ורשה
הצעתי לזושה שאבוא לבקר אותה. היא הסכימה – ואז סירבה. יש לה בלגן בחיים הרומנטיים, והיא לא רוצה להכניס אותי אליו. אחרי כמה ימי התלבטות עם עצמה, החליטה: 'תבוא' רשמה לי. 'הייתי טיפשה. נראה סרט, נסתובב, נדבר. יש לנו קשר כל כך טוב – מה רע כבר יכול להיות?'.

קניתי כרטיס רכבת מקלן לורשה. חייכתי, והייתי מאושר. כמעט עד השמיים.
(המשך וסיום, סוף סוף, יהיו מחרתיים בערך)