בקטנה 16.7.2008

קצת יבש פה לאחרונה. ייתכן שהבצורת תסתיים עוד היום, וייתכן שהיא תמשיך עוד כמה ימים. בכל מקרה, אל תצפו בקרוב לפוסטים רציניים על נושאים כבדי משקל כמו מסיבות, הופעות, פאבים ואנימציה. למה כן לצפות? לפוסטים שטותיים ומרוממי נפש, בעיקר את נפשי שלי, כמו אלו.

בזמן שכולם עושים מניקור טבעי בציפיה לאביר האפל שיגיע לארץ (באיחור אופנתי של שבוע), בעולם משחקי המחשב מתרחשים דברים שונים. בעוד שבלוקבאסטר קיצי עם הייפ בסדר גודל כזה מלווה בדר"כ במגה-משחק (לא מוצלח בדר"כ, חוץ משר הטבעות), הרי שהפעם הדברים שקטים בגיזרה זאת. משמע: טרם הוכרז על משחק מחשב לסרט, ועוד לא ברור אם ומתי יוכרז על אחד. אז איך אפשר להקל על ההמתנה? בעזרת גירסת הפלאש לאביר האפל. המשחק בו באטמן יורה, מהבאט-אופנוע, על מכוניות של הג'וקר שמשליכות עליו פצצות. כל זאת ועוד הית' לדג'ר שמשקיף מהצד ומעיר הערות מצמררות. יאפ – זה כיף כמו שזה נשמע. [מקור]

הלאה. בשבוע תקין היה מקבל האלבום החדש של בן בלבינדר, 'כניסה אחורית', אייטם משלו. ככה זה עם דיסקים שמשוחררים להורדה חינם. האלבום הקודם של בלבינדר היה לו-פיי מדי בשבילי ולא התחברתי אליו. זה הנוכחי, אם נאמין לבלוג של בייסמנט הוקלט באולפן מקצועי ועבר חודשים ארוכים של מיקסים ומאסטרינג. מהשמיעה הראשונה התוצאה חביבה עלי בהרבה. מה עוד? את האלבום ניתן לרכוש ולא רק להוריד חינם, ואם אהבתם אותו, הרי שזהו הדבר הראוי לעשות (אמר ניימן, שקונה כל אלבום אפשרי של דני הדר).

הפוסט הזה בסימן אייטמים שהיו מקבלים פוסט משלהם לו היה הזמן מאפשר זאת. סטודיו בום!, לייבל קומיקס איכותי ובעל יצירות "מפורסמות" כגון 'עלילות זומבים' ו'עלילות קתולהו' משחרר לא מעט קומיקסים לצפייה באתר. אממה? אליה וקוץ בה. אפילו שני קוצים. כי ראשית, פורמט הצפייה לא נוח בעליל, בטח לא בעידן בו אנשים מסוימים קוראים מאות חוברות בפורמט cbr ודומיו על המשך. שנית, נדמה לי שרק עמודים ראשונים מכל חוברת מפורסמים. נייס, אבל לא מספק.

[תודה לגיאחה] שמספר על יקב אוסטרלי, מיקבי העולם החדש, שנוקט גישה קצת שונה למשקה המכובד: תוויות יין בנושא סרטי מפלצות ישנים. בארה"ב נהוג לחבר ציורים כגון זה לבירות בעיקר, אבל מבחינתי, כל המרחיב למוצרים אחרים הרי זה משובח. היעד הבא לכיבוש: קוניאק. יאה! נראה להם לפלצנים! (אמר ניימן, שמת על קוניאק). אגב, לפרסם לינק שגיאחה שלח זה הפוך על הפוך כזה.

הקוראים הותיקים ודאי הבינו כבר שכל הפוסט הזה הוא בעצם תירוץ אחד גדול לשים תמונות נאות בבלוג.