החזרה לסיוט שלפני חג המולד
איך יודעים שאני לא בכושר תרבותי מאז שהגעתי לברלין*? ע"פ זה שגיליתי רק עכשיו את האלבום Nightmare Revisited, אלבום קאברים לסרט-הקאלט-המדהים-רוצו-לראות**: הסיוט שלפני חג המולד. חודשיים וחצי לאחר שיצא (בסוף ספטמבר). איתי הבושה.
אבל אם להיות כנים, זמן הגילוי לא יכל להיות מושלם יותר. ברלין אפופת כריסמס, ולראשונה בחיי אופפת אותי ההתרגשות שלפני חג המולד. השווקים, הצבעים, המסיבות והמאכלים נופלים עליך בכל פינה. ולכל זה נכנס בימים האחרונים האלבום המדובר. ובננות מצופות שוקולד, אבל זה סיפור אחר.
עשרים שירים (+שיר בונוס) יש בדיסק, כל אחד בידי להקה אחרת שמעולם לא הייתם מקשרים לסרט. נגיד, רייג' אגיינסט דה משין (עם אחד השירים הפושרים בדיסק. ותודה לרמבו ממבו בתגובות על תיקון השם), קורן (פנטסיים בקאבר ל Kidnap the Sandy Claws) או Rodrigo y Gabriella בגירסה ספרדית ל – Oogie Boogie's Song.
שלוש יצירות כבשו את ליבי בסערה. אמי לי, סולנית אוונסנס (לשעבר?) בגירסת כיסוי לאחד השירים הנוגעים ביותר בסרט: Sally's Song. כל כך עצוב שזה יוצר לי מחנק בגרון. אמי לי זמרת בחסד, שמשדרגת כל יצירה בכמה רמות (וכך שידרגה את אוונסנס מלהקה בסדר ללהקה טובה). שמישהו יקח אותה לאיזה מחזמר הוליוודי דחוף. [לינק הורדה בסוף]
מלבדה מבצעים Marily Manson את This Is Halloween ועושים אותו קריפי כמו שרק מרילין מנסון יודעים לעשות. הסוכריה האחרונה באה מאחת הלהקות החביבות עלי בעולם: הפוליפוניק ספרי. הם מתחו את השיר Town Meeting Song לעשר דקות ויצרו, כהרגלם למעשה, רוק מתקדם לילדים. לא נעים לאמר, אבל זה הדבר הטוב ביותר מאז אלבומם השני (מדלג בכיף מעל כל האלבום השלישי). ככה היו נשמעים פינק פלויד אם מישהו היה מגייס אותם לפסטיגל***
קצת מפתיע אותי מה שקרה בשנים האחרונות עם המותג של הסיוט של לפני חג המולד. יצירה שמסרט קטן נהפכה למפלצת מוצרי ציבור ולחם צאן וברזל של תרבות המונים. מה הצעד הבא? סרט המשך? סדרת טלוויזיה? האמת היא שסדרת טלוויזיה בעולם של הסרט נשמעת כמו כר פורה לרעיונות מוצלחים. עד שזה יקרה, הנה מתנה קטנה בשבילכם: הביצוע המרגש של אמי לי לשיר של סאלי [הורדה (אין לינק! עבר הזמן!). יוטיוב]
——————-
* אירוני משהו. אני בבירת התרבות האירופאית, ועם זאת פחות מעודכן בתרבות העולמית ממה שהייתי בכל ימי חיי. ככה זה כשיש כל כך הרבה תרבות מקומית לחוות. אי אפשר להגיע להכל.
** כן. רוצו לראות גם אם כבר ראיתם. שוב. ושוב. ושוב. כמו שנאמר: כל המרבה הרי זה משובח.
** דימוי לא שלי, למעשה :]
אגב, גם הלהקה הישראלית "אליוט" (אין קשר לפוליאנה פרנק), שלא זכתה להערכה מספקת בזמן אמת, יש ביצוע ל-Sally's Song. שרה אותו טליה פרי, שכיום אתם מכירים מ-Pits ו-The Aprons.
יש שם מעט זיופים שנובעים מההקלטה המחופפת, אבל עיבוד הגיטרות המנסרות של אלון כספי שווה את זה. ובכלל, שני הדיסקים שהלהקה הזו הוציא הם מהפנינים של האינדי הישראלי. אם הם היו קמים עכשיו, בעידן הלייבלים הקטנים והאינטרנט, היה להם הרבה יותר קל.
ג'ק סקלטון שולתתת!!!1
ואלללללללללה? ככה אתה מדבר בלי לתת לינק? תהיה חייב להשאיל לי להאזנה בביקור הקרוב בארץ!
אוי כפרה עליך..
בדיוק השמיעו לי לאחרונה את הקאבר של מנסון והייתי בשוק טוטאלי שאני לא מכירה את הדיסק..
טים ברטון רוקס.
אני חושב, אם זכור לי נכון, שהקאבר של מנסון הוא מלפני שנה-שנתיים (או יותר?), ולא נוצר במיוחד לדיסק.
טים ברטון שולט. אני לא ראיתי את הסרט על הכלה לבושתי.
כאמור, Elliot פעלו בימים שלפני המייספייס, או לפחות לפני שכל להקת בני 14 תיחזקה שם דף עם 2000 חברים. אז אין לינק.
אבל אני אכין לך אוסף קטן אולי.
אגב, גם אני טרם ראיתי את "הכלה". רמז רמז.
אהמ. האם אתה חושב מה שאני חושב פינקי? אפשר לשלב את זה עם ערב טעימות הבירה שאני מפנטז עליו (בתנאי שאצליח ביום שני להגיע לחנות הבירה ולקנות קצת סחורה)
Rage against the machine לא תרמו שום שיר לדבר הזה.
מדובר בלהקה אחרת לחלוטין, ששמה Rise Against .
אתה צודק ואני קצת דיסלקט. אני אפילו מכיר את Rise Against ועדיין עיני רימו אותי.
הקאבר של אמי לי אכן מעולה – אבל אני עדיין מעדיפה את זה של פיונה: http://www.youtube.com/watch?v=oXtSFKTvbHU
את אליוט הספקתי לראות מבצעים את השיר, ובניגוד לדעתו של לזר – בלי הצ'ארם של טליה פרי הדבר הזה לא היה עובר מסך.
אני אגיע מחר ל"חופש קטן" בפסטיבל עכו ויהיה כיף ואוורירי :c)
(אם יש פה קורא/ת שנוסע ברכב מירושלים/ תל-אביב/ מקומות כאלה ורוצה טרמפיסטית מהנה – אני מחפשת דרך פחות מסורבלת להגיע להצגה, אפשר ליצור קשר במייל.)
לא הכרתי את הביצוע, תודה :]
(ולמרות שאני עונה באיחור, נראה לי עקרונית שאם את רוצה טרמפ לאירוע כלשהו עדיף לפרסם זאת בפוסט של אירועי השבוע האמיתיים ולא פה..)