ברלין בשישה ימים: Sage

היי, אתה שם. תייר בברלין, או אולי אתה סתם רוקר שמחפש מה לעשות בערבי חמישי. על ה – sage שמעת? כבר בביקור הראשון בעיר, לפני ארבע שנים, הגעתי למקום. אחרי זה דיווחו לי כל מיני חברים שלי, שלא שמעו עליו ממני, שהם גם היו בו. כשהגעתי לפה התחלתי לדבר עם חבר'ה מהלימודים על רוק. לאט לאט גיליתי שאלה מהם שלא כבדים מדי הולכים לשם באופן קבוע. ואם עוד לא הבנתם, הסייג הוא לחם צאן וברזל של הרוק הברלינאי. לא רק שלא קשה לשמוע עליו, אלא שקשה לא לשמוע אליו. אם רק מתעניינים.

[רוק כבד מביא השראות ליצירות אמנות מדהימות לטעמי. זו, למשל, היא בהשראת איירון מיידן]

הבעיה עם הפופולריות של המקום מתחילה כבר בכניסה, שם משתרך תור מפלצתי של חצי שעה. בדלת ציפתה לנו הפתעה, כשבחורה ישראלית עשתה את ה"סלקציה" ושאלה אותנו אם אנחנו הולכים כל יום שישי למוסד בארץ (הדבר הזה עדיין רץ בארץ? נראה לי שהיא לא ביקרה בת"א כבר הרבה זמן..). בפנים צפווווווווווווווווווווף. ממש צפוף. באחת הרחבות שקטנה במיוחד ומשמיעים בה רוק כמעט כבד, אי אפשר להזיז אפילו את המרפק. ברחבה אחרת, רחבת המטאל האמריקאי (מי אמר system of a down ולא קיבל?) הצפיפות כמעט נסבלת. דווקא ברחבה הראשית, שם יש הופעות חיות במהלך הערב, המצב יחסית נסבל. חבל שגם המוזיקה בה היא הכי גרועה. אבל ניחא.

מעבר לשלוש רחבות הריקודים יש גם לאונג' אלכוהול חביב – וכמובן, השוס של המקום: בריכה אמיתית מרשימה בחוץ. מכירים את חוסר הבושה של האירופאיים עם התערטלות? אז אחרי שהם שותים אלכוהול הם נעשים אפילו יותר חסרי בושה ומהר מאד זה הופך למסיבת בריכה אמריקאית.

איפושהו המקום מזכיר לי הכלאה בין The Alternative Thursday המצויינים מדרום ת"א, לערבי שישי האלטרנטיביים של אורן טופט (אזימוט, לילנבלום 25, המימד החמישי ואלוהים יודע איפה עכשיו). נחמד לבקר שם פה ושם, כמה בפעם חודשים ככה. אבל קשה לי להבין את החבר'ה שמגיעים לשם כל שבוע כמו שעון. לא נמאסת עליהם החזרה של הפלייליסט באיזשהו שלב?

כרטיס ביקור:
שם: Sage
איזור: אהההההה. נראה לי שקרויצברג (Kreuzberg)
כתובת: Brückenstr. 1
שעות התחלה: 21:00. אני חושב.
טיפ: תקשיבו, תראו. האלכוהול בפנים לא יקר אבל בטח שלא זול מדי. למה שלא תעשו כמו גרמנים ותשתו איזה בקבוק יין זול בזמן שמחכים בתור?