משחקים חופשיים: Nexuiz

תל אביב עושה לי טוב. סוף סוף יש לי חופש אמיתי* להתבטל, לקרוא, לראות סרטים ולשחק במשחקי מחשב בלי שהמצפון שלי ירגיש אשם. בתזמון מופלא בדיוק יצאה ביום ראשון גירסת 2.5 של משחק היריות בגוף ראשון (First Person Shooter. יש מונחים שפשוט אסור לתרגם לעברית) של Nexiuz (יש דברים שאני פשוט לא מתרגם כי אין לי מושג איך להגות אותם. לא בעברית ולא בשום שפה אחרת). המשחק חופשי לגמרי. הוא מחולק בחינם, הקוד מצורף ומותר לעשות איתו מה שרק רוצים. יש הטוענים שהוא מציב רף חדש למשחקים החופשיים, וזה נורא עצוב כי Nexiuz פשוט… לא מרשים.

נתחיל מהחסרונות הברורים: הגראפיקה, סאונד והרעיונות הכלליים ב – Nexiuz יצאו בבירור מקטלוג 'איך מעצבים משחק, גליון דצמבר 1999'. אפילו אני, לא גיימר כבד ולאחרונה לא גיימר בכלל, מצליח לראות שהמשחק לא תופס את העין. אבל מילא זה, גם קווייק או דום הענתיקות לא מתחרים במשחקים העכשוויים, אבל שם מחפים על כך בכישרון עצום, יצירת אווירה ומשחק זורם. פה הדברים האלה לא עובדים. צר לי להיות שלילי, אבל לא התחברתי.

וחצי הכוס המלא? ראשית, עצם יצירת המשחק ע"י מתנדבים מרשימה מאד. שנית, העובדה שהוא חופשי נותנת לו מרחב *עצום* לשיפור מהיר. בהחלט יכול להיות, ומסקרן לראות, אם עוד שנתיים נקבל Nexuiz 4.0 שלוקח את Halo 4 בהליכה. חוץ מזה, יש גם דיבורים על אינטליגנציה מלאכותית איכותית, שלבים מעניינים וכל מיני דברים שבטח חשובים לשחקנים יותר מנוסים ממני. אבל ניחא, לא שמתי ממש לב.

סיכום? מאוכזב אך אופטימי. מה שכן, גדל לי פתאום תאבון חדש לשחק במשהו בימים הקרובים. גם זה משהו, לא?
——————
* כמעט אמיתי. עדיין יש כמויות של אנשים ומשפחה לפגוש.