פנינת המזרח

פעם פגשתי בחורה סינית בברלין. קראו לה שינג והסתדרנו די טוב ביחד. שאלתי אותה אם בא לה לראות את הבית קפה הכי אופייני בברלין, ואחרי שגילינו שהוא סגור נאלצנו ללכת למקום אחר. החלפנו אימיילים כי היא רצתה לשלוח לי תמונות. דיברנו קצת ברשת ואפילו דיוורתי לה גלויה. היא, מצידה, שלחה לי מידע על תחום העבודה שלי בהונג קונג. הגשתי כמה בקשות, מילאתי כמה מסמכים. כמה חודשים מאוחר יותר ואפשר לאמר בגאון, שכבר חמישה ימים שאני בהונג קונג. לצרכי לימודים. לפעמים מצחיק איך שהחיים הולכים.

אה כן, וגם הבלוג חזר לחיים.

[תמונה מהקומה השניה של האוטובוס שלקחנו משדה התעופה למלון. הונג קונג נחשפה בפני ביום אפרורי, חם, גשום ולח (28 מעלות. 840 אחוזי לחות. להערכתי הגסה). תמונות ממבט האוטובוס הן ז'אנר לא מפותח מספיק לטעמי.]

איפה נתחיל? נתחיל בעצמנו. בשבועות האחרונים הבלוג היה סגור כי השרת עליו התאכסנתי עבר למצב קריאה בלבד (אל תשאלו). בעזרתו של טל גלילי, הנהדר(!!), קניתי שרת חדש, משל עצמי. יחד איתו הגיעו גם התוכניות הרגילות של לשנות את אופי הבלוג בקיץ, אבל עד שזה יקרה, עוד חודש וחצי אולי, החלטתי בינתיים לחזור לשרבט פה קצת. בחיי, כמה שהתגעגעתי לכתוב. החלפת שרת מתבטאת בטבעיות באין-ספור באגים מקסימים (אני מת על די-באגינג. זה כמו ריפוי בעיסוק). אם תתקלו באחד מהם אתם מתבקשים ל: א. הישאר רגועים ו – ב. לדווח לי עליו במייל. זה יהיה נחמד.

בינתיים בהונג קונג מלהטטים בין שהייה אינטנסיבית בכנס, לבין טיול אפילו יותר אינטנסיבי בעיר. כלומר – ממוצע שינה של ארבע שעות בלילה. לפחות אלכוהול לא שותים פה, כך שבשביל הגוף שלי זה מחנה הבראה :] את הטיול אסכם בעוד כמה ימים, כשאחזור לברלין. בינתיים, חשבתי שיהיה נחמד להעלות מין תמונה הונג-קונגית יומית לבלוג. לפחות עד שיהיה יותר זמן להרחיב קצת על התוכן. אבל זה יתחיל ממחר. היום יש פוסט חזרה ותמונה חביבה, אם כי קצת קלישאתית, בראשו.