מריה בוניטה: המקסיקנית החדשה בשכונה (לא שלי)

[עדכון 2014: המקום הפך למאד לא מומלץ בעיני. ידידה שעבדה שם דיווחה שהם מערבבים את ממרח השעועית עם ממרח חזיר – ואז מוכרים את זה כמנה צמחונית. לא הוגן ולא יאה. את הבעלים זה לא מעניין]

בין שאר מעלותיה, ברלין היא גן עדן לאוכל. לוקח קצת זמן לראות את זה בהתחלה. אבל ברגע שהעין מתרגלת לים השווארמות, איטלקיות, הודיות וסושיות שיש בכל פינה – מגלים ביניהן המון פנינים. אבל המון המון פנינים. של כל מטבח ורעיון בעולם. אם יש לכם זמן אתם יכולים לשחק במשחק הבא: תבחרו שם ארץ – עדיף אקזוטית – ותבדקו בגוגל את שם הארץ + ברלין + מסעדה. מתכון נהדר שעד היום טרם נכשל. אפילו חומוס יש פה!*

[נו, אז צלם אוכל אני כבר לא אהיה]

אז גם אוכל מקסיקני יש. וזו לא הפתעה, כי אוכל מקסיקני יש בכל מקום בעולם. אבל הבעיה עם רוב המסעדות המקסיקניות בברלין היא אותה הבעיה של המסעדות ההודיות בעיר: האוכל הותאם להפליא לטעם הגרמני. משמע: המון שומן, מעט טעם. שלא לדבר על חריף. כאחד שחי בשלושת חודשי החוף-לחוף בארה"ב על טהרת הטקס-מקס (מטבח מקסיקני אמריקאי), אתם יכולים לתאר מה שמחתי כשגונבה לאוזני השמועה על מסעדה מקסיקנית אמיתית בעיר! ולא רק זה: היא אפילו הוגנבה ע"י ילידים – משמע, חבר מקליפורניה.

מריה בוניטה היא המסעדה. האמת היא שלקרוא לה מסעדה זה קצת קשה, אז בואו נסתפק בכוך אוכל חם. היא קטנטנה, והתפריט שלה מצומצם מאד: שלושה סוגי בוריטוס, שלושה סוגי קאסאדיה, קצת טאקוס ובעיקר זהו. הבעלים\מלצרים\טבחים\הנהלה הם שלושה חבר'ה אמריקאיים, שנמצאים כנראה במקום כל הזמן (אם כי לא בדקתי). הם נראים מגניבים להפליא, ממש כאילו יצאו עכשיו מסרט קולג' אמריקאי. וזה נחמד, כי נמאס לי לפעמים להזמין אוכל בגרמנית. אני לקחתי קאסאדיה עם עוף (5.5 יורו), ידידתי האסטונית לקחה בוריטוס צמחוני (4 יורו). המנה שלי הייתה פושרת: גם לא שבעתי לחלוטין בסופה, וגם היא לא הייתה חריפה כמו שציפיתי. המנה של הידידה, לעומת זאת, הייתה בדיוק מה שחשבנו שתהיה: גדולה, טעימה – וחריייייייייייפה. מ-ע-ו-ל-ה!

מה עוד? המקום נמצא לא רחוק משוק הפשפשים של מאואר פארק. סתם פרט של גיאוגרפיה.

כרטיס ביקור:
שם: Maria Bonita (ביקורת)
כתובת: Danziger Str. 33, Prenzlauer Berg, Berlin
המלצה: אל תסטו מקו הבוריטוס!

——————-
* יום אחד, אולי בינואר, אכתוב על קוקי קרים. מסעדה צמחונית גורמה יוקרתית, שבין שלל גימיקיה נמצא הלז: הכניסה נמצאת בחצר אחורית של בית, מוחבאת מאחורי צפרדע אשפה גדול. האגדות מספרות על תיירים עם הכתובת הנכונה שלא ידעו על הגימיק, חיפשו עשר דקות, התייאשו והלכו לאכול בבורגר קינג. חסכו 30 יורו הממזרים.