המדף הז'אנרי: עידן הסוד – בריאן אולדיס

מאז המעבר לגרמניה, הביקורים בארץ מנוצלים למעבר על אוסף הספרים המכובד שצברתי במהלך חיי*. כדי לסיים לקרוא את כולו אצטרך, אם חישובי אינם שגויים, עוד 92.8 שנות חיי-חו"ל נוספות. אם זו לא מוטיבציה לפוסט דוק במקום אקזוטי, לא ברור מה כן. בביקור האחרון קראתי את 'פיליפ ק' דיק מת, כמה חבל' הפושר למדי, ואת עידן הסוד המעולה. אז נתעלם מהראשון, ונדבר על השני.

ישנה נטייה לייחס לכל ספר ישן, ועידן הסוד, cryptozonic במקור, הוא מ -1967  (התרגום מ – 79'), את שם התואר 'קלאסי'. כך שאוטומטית הנחתי שהספר בידי הוא לחם וחמאה של ז'אנר המד"ב שמוכר בכל העולם. אחרי הקריאה הלכתי וגיגלתי קצת ביקורות לספר באנגלית, ומצאתי אפס כאלו לא בתוך אתרי חנויות ספרים. שזה קצת מוזר לספר 'קלאסי', וייתכן שעידן הסוד הוא סתם ספר טוב שצד את עינו של עורך סדרת הספרים של מסדה. או שהיה להיט בזמנו. או, וזה ממש יכול להיות, שכישורי החיפוש בעשר-שניות שלי בגוגל לא משהו. לא משנה.

העלילה מתרחשת בשנת 2093. תקופה דיסטופית בה ארה"ב היא מדינה טוטליטרית אכזרית. מצב דומה, אגב, לזה המתואר ב'פיליפ ק' דיק מת, כמה חבל'. באותו הזמן יודעים בני האדם לבצע "מסע מוח". שזה סוג של מסע בזמן לתקופות הפרהיסטוריות, ולפחות בהתחלה הספר לא ממש ברור מה ההבדל בין מסע מוח למסע בזמן. הגיבור שלנו הוא סוג של לברון ג'יימס של נוסעי המוח, מה שגורם למשטר הטוטאליטרי לעשות את מה שמשטרים כאלו עושים הכי טוב: מנצלים את המוכשרים שבאזרחיהם לרעה. במקרה שלו מועבר הגיבור אימון צבאי אינטנסיבי מהיר, ונשלח לעבר לבצע התנקשות פוליטית.

כבר הזכרתי שמתנקשים הם הגיבור הספרותי החביב עלי?

הספר, הקצר למדי (179 ע'), מבריק ברובו עד כדי נפילת כשרון מוחלטת ולא ברורה בעשרים העמודים האחרונים. הוא מכיל רעיונות כרימון, דמויות עגולות, פיסקאות מופת שהעתקתי למסמך הציטוטים שלי ועלילות משנה מרתקות בנות שני עמודים. העלילה הראשית מבולגנת קמעה, אבל היא באמת מרגישה כמו תירוץ לפרוש את נפש הגיבור לעיני הקורא, ולקדם את השינויים האיטיים בה. זה לא מהספרים שקל למצוא כיום בארץ. אפילו לא בחנויות הספרים המשומשים. אבל בשביל זה המציאו ספריות – ואם תתקלו בספר על המדף, יש לכם אישור חם ממני לנסות אותו. קצת פחות קצבי ומלוטש מהדברים שיוצאים כיום. אבל בספרות, ריח עובש הוא לא תמיד דבר רע.

—————–
* הרבה ממנו נקנה בזמן שהייתי חייל קרייה מפונק. כל שלישי בבוקר, במרתף החניון שליד בית אריאלה, התבצעה מכירת מחסן הספרים של המקום. מחיר לחיילים: שקל לספר. זה התחיל ב – 9:00 בבוקר. הייתי מגיע עשר דקות קודם, כדי להתחרות עם סוחרי הספרים החרוצים על היצירות המוצלחות ביותר. מישהו יודע אם זה עדיין מתפקד?