לא סוגרת ת'פה בסט של מצב האומה

[הערת הניימן: לא סוגרת ת'פה, בחורה פעלתנית עם בלוג משל עצמה, החליטה לכבד אותי משום מה בפרסום פוסט מצויין ומשעשע זה. אנחנו אוהבים לארח פה ראו זאת כהזמנה לשאר הקוראים]

איך יתכן שבלוגרית של ביקורת מסעדות מוזמנת לבקר בסט של תוכנית טלוויזיה, איך היא מעזה להסתיר את העובדה הזאת עד שהיא מגיעה לסט, וכמה היא מושפלת כשהאמת יוצאת לאור.

[אין כניסה לטלוויזיה. קרדיט]

ביום רביעי אחד, קיבלתי מייל בזו הלשון:

היי,
מה עניינים?
ביום חמישי בשעה 18:00 אנחנו מזמינים כמה בלוגרים מובילים בתחום האקטואליה והטלוויזיה להגיע לצילומי התוכנית מצב האומה, לשוחח לפני עם השלישייה: אורנה בנאי, גורי אלפי וליאור שליין, לעשות סיבוב באולפן וכמובן לצפות כקהל בתוכנית.
אשמח לדעת האם תהיה מעוניין להגיע לשידור

בואו רגע ננתח את המכתב. קודם כל, הרגע קראו לי "בלוגרים מובילים". זה כבר הפרזה שאין כדוגמתה. אני אישית יודעת כמה קוראים יש לבלוג שלי, ואם זה מצבם של בלוגרים מובילים, מצבה של הבלוגוספירה בישראל בכי רע. שנית, הזמינו בלוגרים "בתחום האקטואליה והטלוויזיה". אני אומנם לא סוגרת ת'פה, אבל האקטואליה המרכזית בבלוג שלי היא מסעדות שנפתחו לאחרונה, ומעולם לא כתבתי על טלוויזיה. ולבסוף, כדי להבהיר לי שאני זה לא אני, אלא מישהו אחר, עוד נכתב "אשמח לדעת האם תהיה מעוניין", ולא משנה שלי קוראים יעל, שם נשי בדרך כלל, ולבלוג שלי קוראים לא סוגרת, פועל בהטיה נשית בלתי משתמעת לשתי פנים.

אבל הי, הזמינו אותי לטלוויזיה! שאני אגיד לא? אז אמרתי כן. למחרת, יום חמישי, חיכיתי להמשך הוראות, ואז שרשרת המידע הלא מדוייק המשיכה, כאשר פתאום חמישי הפך לחמישי הבא. השרשת עוד המשיכה ביום המיוחל, כשבשעה ארבע ההזמנה הוקדמה משש לחמש וחצי, וחצי שעה אחרי כן הוקדמה לחמש. אני מצידי הגעתי בלי להתבלבל בחמש וחצי, מוכנה להתנצל על האיחור, אבל זו שהזמינה אותי (הבחורה ממשרד יחסי הציבור) ביחד עם שאר המוזמנים, איחרו עוד יותר, והגיעו בשש. כשהיא הגיעה בסוף, הסתבר שהיא בנתה לי אישיות פיקטיבית, נפרדת לגמרי ממני, ושבקיום הנפרד שלי אני בחור שקוראים לו מוריסי. כן, אפילו את שם המשפחה שלי היא לא עזבה לנפשו…

בינתיים, קיבלה את פני הילה, מנהלת הרשתות החברתיות של רשת, שהרימה גבה כשהבינה שאני אמנם בלוגרית, אבל ממש לא קשורה לעניין. אז למה באת, היא שאלה. הזמינו אותי, אז באתי, עניתי. ואם הייתי מזמינה אותך לחתונה שלי גם היית באה, שאלה. לא, החתונה שלך היא לא בטלוויזיה, ועוד הייתי צריכה להביא מתנה. השתגעת? אני לא מכירה אותך. לפחות את ליאור ואורנה וגורי אני מכירה. גם אם רק היכרות וירטואלית חד צדדית.

הירשו לי להישאר, אם זה לא מביך אותי להישאר. נשארתי. וזה באמת היה מביך. שאלו אותי אם הכנתי שאלות לחברי הפאנל. אמרתי שלא. אצלנו בבלוג ביקורת מסעדות, לא מכינים שאלות. פשוט אוכלים. את מי אני אשאל שאלות? את השף? את המלצר?

אחרי המתנה מורטת עצבים הכניסו אותנו לאולפן לפגוש את השלישייה המכובדת. ביקשו להעלות אותנו לשולחן הפאנל, כדי שנוכל לשאול את השאלות שהכנו מראש. בנוסף אלי היו בסך הכל עוד ארבעה בלוגרים, אחד מהם בכלל צלם וידאו של אחד אחר מהם, אז הוא לא הצטרף לשולחן, ועוד אחת סירבה. כך שכל קלפי הווטו כבר נשלפו, ונכפיתי לעלות על הבמה לשאול שאלות שלא הכנתי. אז שתקתי. אתם מבינים כמה אוקסימורון זה שלא סוגרת ת'פה תשתוק?

אבל לשלישיית הכוכבים לא התאים שאורחת שלהם שותקת. אז הם ביקשו ממני לחשוף את שאלותיי. אני בכלל בלוגרית ביקורת מסעדות, אמרתי, אבל אם אתם מתעקשים שאשאל אתכם משהו, פשוט ספרו לי איפה אתם אוהבים לאכול. עוד שלוש גבות הורמו. כן, הזהירו אותי שזה יהיה לי מביך, אבל לא נטיתי להקשיב… אבל הם הרימו את הכפפה, וגילו כי גורי מעדיף את הבראסרי, אורנה את זה-סושי, ואין לי מושג איפה ליאור אוהב לאכול. אני חושבת שעוד הייתי עסוקה במבוכה.

כשהחלק המביך תם, צוטטתי לשיחה שעשו הבלוגרים האמיתיים עם אבי כהן, עורך התוכנית, והצטרפתי לסיור באולפנים, כולל חדר הקונטרול, חדר הוי.טי.אר וחדר הסאונד. היה מרתק.

נשארתי גם לצפות בצילומי התוכנית, עם הקהל הצעיר ולא אינטליגנטי, שלא הבין את מרבית הבדיחות. מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם רק כדי שהפאנל לא יעלב. האורחים בחלקה הראשון של התוכנית היו יהונתן גפן, שבעיקר התעסק בגמילה שלו מאלכוהול, גם אם זה לא היה קשור לכלום, אבל זה בכל זאת היה מצחיק, ועינב גלילי, שהיתה ונותרה ציניקנית גדולה. בהמשך התארחו גם ניצן הורביץ, מתוק אמיתי, ומירב מיכאלי, שהגיעה כדי שירדו עליה על מה שאמרה ביומולדת של גלי צה"ל.

אז מה למדתי במפגש הזה? שאת הפאנצ'ים של אורנה כותבות שחר סגל ואור ישראלי, ושהיא מעבירה את התוכנית עם הרבה כוסיות של ג'יימסון. שגורי לא חושף את הכותבים שלו (כי הוא כותב לעצמו?), שליאור שליין הוא גם העורך של התוכנית (ביחד עם אבי כהן), שליאת אשורי, המלבישה הידועה, נורא רזה, ושאם יהונתן היה יכול, הוא לא היה לוקח אויר בין סיגריה לסיגריה, אבל מסתבר שבערוץ 2 אסור לעשן בשידור.

גם למדתי שחלק מהדברים שנכתבו לחברי הפאנל ואורחיהם קשים מדי, ולעתים, אבל ממש לא תמיד, הם נעזרים בטלפרומפטר, וגם למדתי… מה עושים המוהלים בעורלות. אם גם אתם רוצים ללמוד, צפו בתוכנית (יום ראשון אני חושבת, לא יודעת, אף פעם לא ראיתי אותה…).

אם גם אתם רוצים ללמוד, צפו בקטע הבא:

מצב האומה 2
ערוץ 2, רשת
יום א' 10:30
[התוכנית המדוברת כבר שודרה]

ולסיום – קבלו את חימום הקהל שליאור וגורי עשו לנו לפני התחלת הצילומים: