פיל בר

מעבר לפינה של הטקסידרמי ובמרחק הליכה מהסודה בר, נפתח לו לפני כמה חודשים פיל בר. מקום קצת מוסתר, יחסית קטן, די אינטימי – שמתמחה בהופעות חיות, מוזיקת אינדי עכשווית ורוק רך. אפשר להגדיר את האיזור הזה כמתחם חדש בתל אביב, אם כי יותר טבעי יהיה לראות אותו כהתרחבות המתבקשת של מתחם לבונטין הצנוע.

[התמונה מפה. CC]

הגענו לפיל בר די במקרה. שילוב של בלבול בכתובת והליכה לאיבוד בערב הפתיחה של הסודה בר הובילו אותנו למקום. נכנסנו בלי לדעת מה יש שם – רק כי המבחוץ נראה צנוע ומזמין – ואהבנו את מה שנגלה לעינינו: שלל טיפוסים יושבים על בר מעושן ומאזינים למין רוק סבנטיז כזה במקום שנראה לא ממש שייך לתל אביב. רגוע וחסר פוזה. פאב חדש עם הרגשה של פאב ישן. הייתה שם כמות מכובדת של אנשים, אך לא נשארנו היות ופנינו היו מועדות לסודה בר. הוחלט לשוב במועד אחר

כמה שבועות עברו עד שפקדתי את המקום שנית. היה זה ערב יום שני – היום הכמעט הכי חלש של השבוע (אחרי יום א' המשמים כמובן) – והמקום היה די ריק. ב – 22:30 ישבו, חוץ מאיתנו, עוד שלושה חבר'ה על הבר ופטפטו עם הברמנית הנחמדה. המוזיקה הייתה בווליום מושלם, לא חזק ולא חלש מדי, וכללה את כל סאונדטרק האינדי העכשווי: מארקייד פייר ועד אוף מונטריאול. הייתי מאד, אבל מאד מאד, מרוצה.

היו להם שתי בירות מהחבית: מכבי וגולדסטאר. שילוב מוזר של שתי בירות כמעט זהות שבכלל חשבתי שאסור להגיש ביחד באותו הפאב מכל מיני נימוקי מונופולים. הערב המשיך רגוע – בדיוק כמו שרצינו – ובחצות ומחצה, כשכבר היינו מוכנים לתזוזה, היה המקום ריק לגמרי. הברמנית המסכנה ניסתה לפתות אותנו להישאר בעזרת שוט ערק על חשבון הבית. אך לכולנו היו דברים לעשות מחר בבוקר ולכן סירבנו.

למרות שלא חוויותי זאת בשני הביקורים, הפיל בר משווק עצמו בראש וראשונה כבר הופעות. אם כי לא ברור לי איפה אפשר למצוא עליהן מידע היות ואפילו בפייסבוק של המקום אין את הרשימה המעודכנת. כך שמבחינתי ביקור אידיאלי שם כולל בירה או שתיים מלוות בצ'ייסר על הבר – וכמובן: קינוח בדמות לחמניה טריה ממאפיית המוציא לחם במקווה ישראל 5 שנמצאת מרחק יריקה משם. שעת הפתיחה הרשמית שלה היא 6:30 בבוקר, אבל אם תדפקו להם על הדלת בחצות הם יותר מישמחו למכור לכם את קציר הלחם הטרי ביותר.

[פיל בר. החשמל 31]