גיקדום 18.08.2011: איפה שרכבות דמיוניות נוסעות עם רובוטים מאדימיים לראות מכוניות צעצוע חלודות בתחנות הרכבת של מוסקבה

נשארתי בחדר במלון הבוקר כדי להתאמן על ההרצאה שלי בכנס. אבל בינתיים שותפים לחדר עוד ישן, כך שיוצא שיש זמן אינטרנט מת ואפשר לנצל אותו לסיום הגיקדום שהותחל לפני עידן ועידנים.

1.[תודה לפרנק] גיקדום שנפתח עם פינת הלגו לא יכול להיות רע. הפעם בפינתנו? קבוצת גירסאות לגו לעטיפות אלבומים – זו לא בדיחה! יש דבר כזה – משחזרת עטיפות אלבומים כבר שנים. הנה העטיפה של The trooper של איירון מיידן. הנה מליוני עטיפות אלטרנטיביות נוספות.

2. בסוף השנה נאסא ישגרו את Curiosity; הדור הבא של ה – Mars Rovers: רובוטים חמודים שמטיילים על מאדים ושולחים בחזרה מידע. שני קודמיו, Spirit ו Opportunity היו הצלחה כבירה; הם פעלו לפחות שש שנים (האחרון בהם עדיין פועל) אל מול הכמה חודשים שהוגדרו כהצלחת המשימה, והעשירו את הידע שלנו על הכוכב האדום.

Curiosity מסתכל על אחיו הקטנים ממרחק קילומטרים: הוא בגודל מכונית קטנה, כבד מהם פי ארבע, בא עם זרוע מכנית שיכולה לפצפץ סלעים ממרחק כמה מטרים – ואפילו מצויד בפלוטניום 238. אם הבנתי נכון הדבר האיזוטופ הרדיואקטיבי הזה הוא מקור אנרגיה אדיר.

בסלאשדוט מדברים על היצירה, וגם קישרו לכמה תמונות מעולות של הרובוט. (תוספת: וידאו שמתאר את הנחיתה העתידית)

3. את הגיקדום אני כותב מכנס במוסקבה. לפחות חצי מהדוברים פה הם רוסים, ומציגים תופעה מעניינת: הם לא משתמשים בפאוארפוינט – אלא בלוח, גיר ותנועות ידיים. כמובן שהם גם מרצים ברוסית ויוצא שיש זמן לכתוב גיקדום בזמן ההרצאה.

אני שונא פאוארפוינט. מצגת פאוארפוינט נותנת קול אחיד לרוב ההרצאות. שלא לדבר על זה שרוב האנשים לא מבינים איך משתמשים במצגת כזאת, ופשוט זורקים כמות טקסט אדירה ששבוע לא יספיק לקרוא אותה.

בשוויץ הוקמה מפלגת נגד פאוארפוינט! המצע שלהם כל כך פשוט וברור שלא אטרח אפילו לפרטו פה. בינתיים סיפרתי על זה לידידה שעוסקת במתמטיקה דיסקרטית, והיא טענה שבכנסים בתחום שלה כבר מזמן לא משתמשים במצגות. המהפכה התחלה! תחי המהפכה החדשה!

4. על כל שלושה אייטמים עם תוכן יבוא אחד עם תמונות נאות. Robb Hamel יוצא כבר שנתיים בז'אנר האמנות הפולינזית: קבוצת איים באוקיאנוס השקט. רוב התמונות שלו מתרחשות בחשכת הלילה, מציגות שלל פסלי אלילים ומרגישות כמו Good old voodoo.

5. למה לבזבז חום של סרוורים? למה לחמם את חדרי השרתים עם מזגנים אימתניים? למה לא – במקום – לנתב את החום שיוצרים הסרוורים לחימום בנייני משרדים? גאוני! גם ידידותי לסביבה, וגם ימנע הצטננויות חדר-שרתים של אנשי סיסטם.

6. רכבות מדהימות הן תאווה לעיניים. בין אם זו הסיביריאק שדוהרת במשך חמישה ימים מברלין לסיביר, או הרכבות שחוצות את היער השחור והאלפים. אבל מה עם רכבות שאין לנו? אלו שתוכננו אך מעולם לא יצאו לפועל? כמה זמן הייתם מוכנים לשבת, נגיד, בנסיעת רכבת מסאן פאולו ללונדון? איזה תענוג – שעות מתחת לאוקיאנוס האטלנטי.

7. בשקט בשקט אני עובד על רשימת פארקי השעשועים הנטושים שלי. והפעם: פארק שעשועים נטוש בניו-אורלינס. עוד אחד מתחלואי ההוריקן. הוא מתווסף לפארק גוליבר היפני מהגיקדום הקודם, זה בפריפיאט שבצ'רנוביל עליו סיפרה יעל ר. בתגובות אז – והפארק ב treptower park שליד ביתי בברלין. תוספות לרשימה, אניוואן?

8. מישהי אתמול הסתכלה על מפת הרכבות התחתית של מוסקבה. 'התחנות פה הן יצירת אומנות עם סיפור מאחוריהן', אמרה, וסימנה כמה שאני חייב – פשוט חייב לבקר בהן.

בתחנת כיכר המהפכה (Ploshchad Revolyutsii) גיליתי אגדה אורבנית חדשה. התחנה מלאה עד אפס מקום בפסלים של שומרי גבול ושאר שומרי הממלכה הנאמנים עם הכלבים שלהם. האגדה המודרנית מספרת שאם תלטפו את אפם של פסלי הכלבים, תזכו למזל טוב. ואנשים מאמינים לזה! כל שלושים שניות לפחות יעבור שם מישהו או מישהי ויעבירו ליטוף קל. גם אני העברתי אחד. סגולה ליום מוצלח.

9. קוד פתוח זה לא רק תוכנות. יש בירת קוד פתוח – ויש גם חומרת קוד פתוח. למה הכוונה בזה? זוכרים איך כשיצא הפלייסטיישן סוני יצאה מדעתה כי אנשים רבים פרצו את המכשיר והשתמשו בו לא לשימושו המקורי? אז עם קונסולת משחקים קוד פתוח זה לא היה קורה.

Uzebox היא קונסולה כזאת. היא לא עומדת בחזית הטכנולוגיה, אלא מציעה חווית רטרו: משחקי 8-ביט. העלות? 70 דולר בלבד. לא תקנו לי ליומולדת?

10. תכירו את מייקל שפנגלר, צלם גרמני ואספן דגמי צעצוע של מכוניות חלודות. אין על אנשים עם אוספים מוזרים.

11. בהוליווד אוהבים את הסרטים שלהם עם עלילה מתוחכמת, דמויות עמוקות, טוויסטים וגיבורים שמדברים אל כולנו בגובה העיניים. אין ספק שעל פי קריטריונים אלו הוחלט לרכוש את הזכויות לסרט ע"פ Space Invaders.

12. החלטתי להכניס לפה קטע מאתמול בבוקר: באתי לאולם ההרצאות עם כובע (כי היה יום רביעי). בהפסקת הקפה הראשונה – ואין להם מספיק במוסקבה אם יורשה לי לבקר קלות -ניגש אלי אלכסנדר סטודנט רוסי צעיר. הוא לא מדבר אנגלית, והתחיל לצעוק עלי ברוסית. לא הבנתי כלום – אפילו בעברית אני לא מבין צעקות – אז תרגמו לי: הבחור לא אהב את הכובע שלי. הוא טוען שזה 'ברברי', 'פוגע במין הנשי' (אלוהים יודע למה), 'מתאים אולי למועדון, אבל לא למקום עם תרבות ישנה כמו האקדמיה'. באיזשהו שהוא שלב הוא נהיה אדום, וכדי להשתיק אותו נאלצתי להוריד את הכובע.

אלוהים, אנשים זה עם קשה.

13. ויהי ביום ההוא, וישאו פרות השדה עיניים לשמיים, ויראו ליד הקתדרלה של בנו של אלוהים חללית ענקית הידועה גם כ – Star Destroyer מאיימת על עולמם. מכירים את הסרט קאובויים נגד חייזרים? התמונה הזאת עוד תתגלה כפריוויו להמשך: אבירים נגד חייזרים.

14. כשהייתי קטן הייתה לנו מגלשה בחורשה ליד הבית (כן! בת"א!). היא הייתה גבוהה, תלולה וחלודה, ומילאה את סיוטי הגדולים ביותר. יום בו אזרתי את האומץ לטפס בסולם ולגלוש במגלשה הזאת סומן אצלי כיום מוצלח. אנחנו מדברים על גיל 4, כן? הקריטריונים אז לא היו קשיחים מדי.

כיום כבר אין מגלשות ממש גבוהות בת"א, או מגרשי משחקים ישנים וחלודים או דברים לא בטיחותיים. חשבתי פעם שזה קטע של העולם המערבי, אבל דווקא בברלין נתקלתי בכמה מגרשי משחקים נפלאים ולא בטיחותיים בעליל. אני יודע שאסור לאמר זאת בישראל העכשווית, אבל אני שונא את בטיחות מוגזמת. היא מוציאה את הנשמה מהחיים.

האם גן משחקים יכול להיות בטוח מדי? בסלאשדוט מנתחים לשאלה הזאת את הצורה בעזרת מומחים.

15. מספרים על Dwarf Fortress שהוא אולי המשחק הכי מורכב מאז ומעולם. מספרים שהויקי שהכינו מעריצי המשחק כה מוצלח עד שאפילו מפתחיו משתמשים בו כרפרנס! שחקני המשחק כותבים עלילותיהם כסיפורים חיים, והקהילה שוקקת כאילו אין פייסבוק.

אז מהו Dwarf Fortress? הוא משחק משחקי תפקידים בשילוב אלמנטים של בניית עיר ונדודים. הגראפיקה שלו היא כל-כולה Ascii, מה שהשחקנים מחשיבים כיתרון כי זה נותן מקום לדמיון. סלאשדוט מדווחים על התופעה שקיימת מאז 2006, והתגובות לא יכלו להיות יותר מעניינות.