אירוע הפתיחה של שנת האמנות בתל אביב
כבר שבוע שלם שאני מבקר בבית אריאלה. שבוע שלם בו אני רואה את אירוע הפתיחה של שנת האמנות בתל אביב קורם אור וגידים. והתרשמתי, התרשמתי מאד. לא מהשקט המופתי והיעילות חלילה – האוויר היה מלא בצעקות "אברם! בואו עם המנואלה מאחורה! שוב התפרקה שם הבמה".
אבל בכל זאת – שבוע שלם עבדו על ארגון אירוע אחד. בישראל. פעם היו מרימים אצלנו כאלה דברים בשעתיים של אלתור.
[מאטרקציות האירוע: קוביות צבעוניות. רמת השיתוף פעולה עלתה על רמת האנרכיזם; אנשים, בעיקר ילדים, בנו ביחד גורדי שחקים ומצודות. היה מרהיב כלגו. צילום: אבי פתאל]
ההכנות השתלמו; אירוע הפתיחה של שנת האמנות אורגן בסטנדרטים ברלינאיים. חוץ מעניין הווליום שהיה חזק בכמה דציבלים ממה שחוקי בגרמניה. בכניסה חולקה התוכניה, מוזיקה של הפילרמונית קיבלה את פני הבאים. מוזיאון תל אביב היה חינם ויפה מתמיד – והכי חשוב: מיצגי האמנות היו מעולים. רובם היו אינטרקטיביים, ואנשים שיתפו פעולה.
השנה נפתחים מחדש שלושה מוסדות תרבות בתל אביב: מוזיאון האמנות, הסינמטק והבימה. לכבודם מציינים את שנת האמנות של העיר. הפיקו חוברת נאה, אם כי לא הכי אינפורמטיבית בעולם, בשיתוף טיים אאוט. אתר האירוע מגיש על כפית זהב, בצורת תיבת אירועים בצד ימין, את רשימת האירועים הקרובים. ובחיי שיש דברים מעניינים!
[צילום: אבי פתאל]
תל אביב היא לא ברלין; לעולם לא יהיה פה שטף האירועים המטורף של ברלין. עניין של גודל ובעיקר תרבות ארגונית. בניגוד למה שאתם חושבים, זו דווקא תכונה חיובית. בברלין יש יותר מדי, באמת, יותר מדי. ההרגשה היא של ילד שגר במפעל שוקולד; בסופו של דבר מקבלים כאב בטן.
אירוע כמו זה של יום שבת האחרון היה עובר בברלין ברפרוף משועמם של תושבים שהתרגלו לסף גירוי גבוה. בתל אביב הוא היה ממש מרגש. קודוס.
—————
תלונה גורפת לכל כותבי טקסטי האמנות והיחצנות בישראל באשר הם. מה נסגר עם הכתיבה הלא ברורה? זה בכוונה? משפט מתוך הפיסקה הראשונה באתר שנת האמנות: "בשנת האמנות אירועים רבים עומדים להתרחש והסצנה האמנותית התל אביבית מבעבעת יותר מתמיד". שינוי זמנים באמצע משפט. סדר מילים מוזר. רק אני נרתע מהסירבול?
לא רק אתה…
״האירועים הרבים הצפויים להתקיים ב׳שנת האמנות׳ מעידים כי הסצנה התל אביבית מבעבעת מתמיד״ או ״אירועי ׳שנת האמנות׳ הרבים מעידים כי הסצנה…״
זה כאילו שאם אין מה לאמר, אז עדיף לאמר את מה שאין בדרך כמה שיותר מסורבלת.
בחמישי היתה הקדמה בדמות פתיחה חינם של מוזיאון תל אביב לאורך כל הלילה. היה נפלא לראות כמה אנשים קפצו על המציאה ויצאו לטייל בין המוצגים באחת בלילה (מספיק כדי שיהיה שוקק וכיף, אבל בכלל לא עמוס), עם ליווי מוזיקלי של הרכבים שונים. הכי כיף: ה"חור" שבין הקומות השונות של האגף החדש אויש בידי חברי מקהלת העבריים מדימונה, שפוזרו בין הקהל בכל קומה וקומה עם מיקרופונים, ושרו בבת אחת יצירות שקולן נישא בכל האגף, בכל הקומות, בבת אחת.
(במוצ"ש התעצלתי להגיע. לפני שתהיה פה תרבות מתוקנת, צריך תחבורה ציבורית מתוקנת, שעושה מרחק של חצי שעה נסיעה בפחות משעה וחצי).
מצחיק. קיבלתי סמס בחמישי באמצע הלילה של מישהו שכתב שהוא במוזיאון. אז חשבתי שזו בדיחה תל אביבית חדשה והתעלמתי מזה. עכשיו הכל ברור.
יש לי יותר מוזר מזה באותו הקשר: היה שם מיצג משונה שעשוי מהמון-המון קופסאות קרטון לבנות, שעל כל אחת מהן מילה אחרת. יכולת לקנות קופסא עם מילה לפי בחירתך, וכך לקחת הביתה חלק מהיצירה (שזה, תכלס, ללא ההקשר רק קופסת קרטון במחיר מופקע). המשכנו הלאה, ולמחרת בערב כשצעדתי הביתה פתאום באמצע הרחוב השומם שליד הבית, ממש מולי, עמדה קופסא אחת מאותו מיצג. אין לי מושג קלוש איך היא הגיעה לשם.
אז אתה כאן..איזה יופי,ברור שאתה הוא שהבאת לנו שבוע אביבי שכזה.יופי. נהדר לי לקבל סקירה קצרה על האירועים מסוג זה שאני נמנעת מלהגיע אליהם (ההפסד כולו שלי,זאת ברור לי) בשל הרעש,המולה,בלאגאן וכיו"ב. נהניתי דרכך.תודה.
תיהנה,תנוח,תאכל טוב,אתה שומע??!
לנוח זו בעיה, כי אני לא בחופשה. אבל לפחות נהנה ואוכל טוב. אין תלונות.
רציתי לקפוץ אבל הנסיבות לא אפשרו זאת. מהתמונות זה נראה שיש פה גם חיים נורמליים במדינה.
מחכה לפוסט על חגיגות יום ההולדת לעכברוש העיר
דווקא הייתי אתמול בשכן. הנה עוד מקום עם חיים נורמאליים. אהבתי.
אז מה עם איזו ביקורת אורח בעכברוש העיר?
הייתי שם , היה מקסים
בברלין צריך רמת ריגוש גבוהה מכל מיני סיבות ..
אכן מקסים. ולא הבנתי את ההערה שלך לגבי ברלין..