פאב השכן

זה היה סוג של דייט.

עשינו רונדלים, הלוך ושוב, בפארק הירקון וגני יהושע. הליכה זה יופי, "מרענן, נותן למערכת לעבוד" כמו שאומר אהוד בנאי. אבל הליכה זה גם מצמיא. לדאבוני הסתבר שבגני יהושע אין עמדות רענון.

אז כן – יש שם מים. אך בגרמניה למדתי שמים אחרי שמונה בערב זה לא בריא. בלית ברירה הלכנו לפאב היחיד שהכרתי באיזור; השכן. פאב ששוכן באבן גבירול על מורדות פארק הירקון.

[מקור]

השכן זה פאב של אנשים שאוהבים לכתוב באינטרנט. זו הסיבה היחידה שעולה על דעתי ללמה יש עליו כל כך הרבה ביקורות אונליין. רובן מלפני יותר משנתיים-שלוש, התקופה בה היה הפאב בשיא אונו.

די נרתעתי מהמקום עד עתה; התיאור לא נשמע מושך מדי. "פיקאפ שכונתי". גם נשמע כמו אוקסימורון, וגם פיקאפ זה לא כוס התה שלי. פאב שכונתי אמור להיות מקום מפלט. לא מקום אליו מגיעים למצוא סטוץ. בתת מודע פשוט נרתעתי מהמקום.

טעיתי. השכן הוא פאב מצוין! ראשית – הוא יפה. בעיקר קומת הכניסה המרשימה. היא מחולקת לשני חללים: באחד ישנו פאב מרובע נעים לעין. השני מכיל מקומות ישיבה לקבוצות. בחרנו לשבת בו. למטה ישנה קומה גדולה נוספת. יש בה כל מיני משחקים; סנוקר, כדורגל שולחן ושמעתי (אך לא ראיתי) שגם פקמן.

המקום מואר מאד – לא תל אביב בכלל – והסאונד נמוך למדי – לא תל אביב ולא ישראלי ודי מבורך ומגניב. אשכרה הצלחנו לדבר אחד עם השני. זה היה מצוין, היות והבחורה שעימי התגלתה כשאשת שיחה מעולה ומרתקת. רק חבל שזה היה "סוג של דייט" ולא דייט אמיתי, היות ועבדכם הנאמן לא גר פה.

השכן בהחלט עשה לי חשק לחזור אליו. שמעתי שאחרי 22:00 הוא צפוס (=צפוף ועמוס) עד אפס מקום, אבל בשעות הערב המוקדמות בהן שהינו הוא היה פשוט… נעים. מבחר הבירות סטנדרטי לגמרי, כמה לאגרים חסרי ייחוד (גולדסטאר ושות'. שכחתי מה בדיוק), והמחיר הוא באיזור ה – 26 ש"ח לחצי. יקר מדי בשביל להשתכר. מתאים לבירה או שתיים של ערב חסר יומרות.

היות וזה אחד הפאבים החביבים על עכברוש העיר ידידי, החלטתי שאתחיל להסתמך על דעותיו יותר.