דברים
אז אני לא נוסע לגיאורגיה.
גם לא לטרנסניסטריה, שהייתה היעד השני שלי. ואפילו לא לטרנסילבניה. למרות שהטיול לטרנסילבניה כבר היה בשלבי תכנוןן.
הסיבות לכך מגוונות ולא סודיות. גיאורגיה נפלה כי הטיול תובעני מדי מבחינת זמן. כדי לסיים דוקטורט צריך אשכרה לעבוד.
[ישראל, אוגוסט 2012]
מי שעקב אחרי סדרת הפוסטים על ליכטנשטיין (הנה האחרון שבהם) שם לב וודאי שעבדתי שם בטירוף. אוקי, זה אולי לא נראה בפוסטים אבל המציאות הייתה מאד אינטנסיבית. קצת כמו תקופת מבחנים כזאת.
גם התקופה שאחרי זה, בישראל, היית בסימן עבודה קשה. בשלב מסוים התחלתי להיות עייף – מנטאלית – והחלטתי, לאחר התלבטויות רבות, שלא בא לי על הרפתקאות ענק כרגע.
אז מה כן בא? כיף. בהגדרה שלי כיף זה טיול אופניים משוויץ (שם האופניים שלי נמצאים כרגע) לורשה. שבועיים, אלף קילומטר פחות או יותר, הרבה נופים באנאליים, ארצות שאני מרגיש בהן נוח ו… זהו.
אז אני יוצא לטיול הזה ביום רביעי. מחר עוד יתפרסם פה אולי פוסט נוסף (על ישראל! ירושלים!), ובמהלך הטיול לא יקרה בבלוג יותר מדי. ולמי שתהה להיכן נעלמתי בשבועיים האחרונים התשובה פשוטה:
עייפות. עבודה. חיים.
וואללה , למה לא לחתוך לצרפת ? נשמע כיף בכל מקרה ..
אני לא מדבר צרפתית, ויש לי רתיעה מלטייל שם בלי לדבר צרפתית. קטע פסיכולוגי מוזר.
העולם ממתין ל"אחרי" הדוקטורט, שום דבר לא יברח,אני מקווה כך.
מבחינתי החיים נגמרים בסוף מאי ופורצים מחדש בנובמבר,כל שנה כך.בקיץ אני לא זזה מהמזגן.מקווה שחייך ישובו למסלולם ושההשקעה בלימודים תניב תוצאה חיובית.זה,בעיקר,מה שחשוב באמת כעת.
אני איתך ומאחלת הצלחה.
סעי לאירופה בקיץ! יותר קר מהחורף הישראלי, תאמיני לי.
וכן, החיים יחכו. לא דואג. וגם אם אדאג אז זה לא יעזור :p
אם דרכך עוברת בשלזיה ובמיוחד אם אתה צריך לינה בורוצלב תשלח מייל או תצלצל
יש סיכוי דווקא. אדבר איתך. תודה.