היהלום שבכתר – מסעדה קוריאנית (ירושלים)
גם אני וגם ידידתי הירושלמית, מ', שמענו על המסעדה הקוריאנית מאותו האדם: פשוט יעל. אצלי זה קרה בהערה שהשאירה בבלוג.
אכלתי בשתי מסעדות קוריאניות בחיי. מה שהופך אותי אוטומטית למומחה בעיני עצמי.
מעשה שהיה כך היה: התכוונו ללכת לפסטיבל חוצות היוצר. יצא שגם כל ירושלים רבתי רצתה ללכת לשם, ובעודנו מחכים בתור הודיעו שנגמרו הכרטיסים. שזה סבבה: בטח היה יותר מדי צפוף בפנים גם ככה.
מיד נרקמה תוכנית אלטרנטיבית. קרי, לאכול. למ' היו שמורים שעות הפתיחה המשונות של היהלום שבכתר – אולי המסעדה הקוריאנית היחידה בישראל (ואולי אני טועה. לא בדקתי בי-כלל). התרחש נס! המסעדה פתוחה. סרנו אליה, משרכים רגלינו בכפור* הירושלמי.
המקום היה ריק. וזה בולט מאד היות והוא אולם גדול ומרובע – שלא לאמר: אולם חתונות צנוע. איפה כל אנשי המושבה הקוריאנית ולמה הם לא אוכלים פה?
מגוון המנות מאד… אסייאתי. נודלס, מרקים, אורז – ומיוחדים. המחירים נעים בין 40 ש"ח (מנות צמחוניות בעיקר) ל – 70 (דברים אקזוטיים יותר).
הלכתי על פשוט: מרק ראהמן עם ביצה. שזה מרק אטריות עם ירקות וביצה. יש לו גירסת "מנה חמה" שנורא מפורסמת אצל סטודנטים בארה"ב. אכלתי עשרות כמוה והיא זבל שלא ברא השטן. אבל חברים מנסים כבר שנים לשכנע אותי שהגירסה המקורית מוצלחת ביותר, אז הימרתי.
בתכל'ס: צדקו. יופי של מנה. לא מרגשת בקטע של משהו חדש – אבל עדיין: טעימה. כאילו, מרק נודל איכותי. הייתי מאד מרוצה.
מ' הייתה אמיצה יותר והזמינה Bibimbap, המלך של המטבח הקוריאני בברלין. ה – Bibimbap הוא בשר, אורז, ירקות וביצה חיה – שמגיעים בתוך קדירת ברזל כבדה רותחת.
בברלין הלקוח צריך, איך שמגיע המנה, לערבב את הכל בעצמו ולעשות מזה תערובת טעימה. ביהלום שבכתר לא סומכים על הלקוח: אז המלצר עשה לנו הצגה של שתי דקות וערבב במקצועיות.
לקחתי טעימה קטנה מה – bibimbap: הוא טוב. לא מוצלח כמו זה הברלינאי, אבל זו לא חוכמה: בברלין יש המון מסעדות קוריאניות, ואני אכלתי ביבימבאפ בהכי מוצלחת שביניהן. לישראל זו מנה מוצלחת מאד – גם אקזוטית, גם טעימה וגם רוצים לחזור לעוד.
היהלום שבכתר היא מסוג המסעדות האהובות עלי: מעניינות, כשהמקימים באמת באו מארץ המקור – ועם זאת חצי-סודיות ולא מפוצצות. מומלץ למבקרים בירושלים, ומהווה ארוחת ערב טובה למי שאכל חומוס לארוחת בוקר.
[שמאי 13,ירושלים. שעות פעילות? מוזרות קצת. ראו פה]
———————
* הכל יחסי. כפור = יחסית לתל אביב.
מעניין אם זה גלגול של קוריאה האוס, מסעדה ששכנה לא רחוק משם באחת הסמטאות של נחלת שבעה, שאם אינני טועה תופעלה על ידי נוצרים קוריאנים שהתיישבו בירושלים.
היא שכנה בבית אבן עם קשתות וקירות עבים, שצופו בנייר אורז וכשגרנו בירושלים אכלנו שם הרבה, בעיקר עסקיות ב-35 ש"ח.
זאת המסעדה הראשונה בה התחלתי לאהוב סושי והמקום הראשון והיחיד עד כה, לצערי, בו אכלתי קינוח משעועית.
היי, אם אתה בארץ עכשיו – מה עם מפגש הפחמימות את רביעיות? 🙂
הייתי לזמן קצר, אבל זה היה גם קצר וגם עמוס בעבודה ולכן לא עשיתי כמעט… כלום. פעם הבאה בתקווה.
שככה יהיה לי טוב, עוד פעם אתה בירושלים ולא אמרת לי כלום? ועוד הלכת ליהלום שבכתר, אחד המקומות החביבים עליי (ולו בזכות הטלוויזיה הקוריאנית). אוף. P-:
קרן: זה אכן גלגול של קוריאה האוס – אני לא יודעת אם רשמית (כלומר, אם מדובר באותם אנשים), אבל גם היהלום שבכתר מכוונת בעיקר לצליינים הקוריאנים, ולכן גם שעות הפתיחה שלה. כבר יצא לי לראות אותם מקבלים קבוצה כזו, פעם. זה די מגניב.
הייתה גיחה מהירה ולא רציתי לסבך אותה עם הרבה פגישות. ההחלטה ללכת למסעדה הייתה ספונטנית מאד – ויותר מזה: בכלל לא שלי! אבל מי שלקחה אותי אליה שמע ה עליה ממך. אז תודה על ההמלצה.
נסענו כשעה במיוחד עם בתי וחתני מהדרום החם לירושלים הקפואה. בעקבות ספר בישול קוריאני שקבלתי מתנה ונגנבתי מהמתכונים שהכינותי בבית.
כשראיתי את הבקורת של עכבר העיר הבנתי שמוכרחים לנסות אז הנה התוצאות: נפלא .לא פלצני ,עממי ולא נורא יקר ,נעים וטעים מאד. אכלנו וכל כך אהבנו ,שהזמנו עוד ועוד ולא רצינו ללכת משם, טעמנו מהמון מאכלים היה טעים ונהדר ממולץ מאד.
מפתיע לשמוע שהטבח מערבב לך את ה- Bibimbap. יחודה של המנה הוא בכך שאתה יכול להמתין איתה ולתת לה להמשיך ולהתבשל (מה שאגב חורך מעט את האורז הנמצא בתחתית הקערה), ולאכול ממנה בדרכך שלך תוך שאתה מערבב אותה לפי רצונך וטועם ממנה תוך שאתה עושה כן.
רציתי להעלות תמונה של המנה הזו כפי שאני מכיר ותה מסיאול, אבל אין אפשרות כזו פה.. זו יתה המנה החביבה עלי והכמעט יחידה שאכלתי בדרום קוריאה (צמחוני, נו מה).
החכמתי. אני מניח שהקוריאנים בישראל לא סומכים על הישראליים בישראל שידעו מה לעשות עם המנה או משהו כזה. או שאנשים אוהבים את הטכס וזה קטע שיווקי.