יריד תעשיית הבירה brau beviale בנירנברג 2012

בקרב חובבי הבירה הישראליים, יש ליריד הבירה בנירנברג ניחוח מסתורי.

מחד, ישנם אנשי התעשייה שחוזרים משם עם ברק בעיניים ומספרים על "דיסנילנד של בירה". מאידך – הם לא מצליחים להסביר את הגדולה של יריד בירה שהעיקר בו הוא ציוד לייצרנים, ולא המשקה הטעים עצמו.

תקראו לי פאראנואיד, אבל אני לא לוקח מילה של אלכוהליסטים בלי נימוקים מוצלחים.

ה – Brau Beviale היא תערוכה ע-נ-קית שמתרחש כמעט מדי שנה בנירנברג: כל שנה רביעית נחה התערוכה לטובת יריד המשקאות במינכן. משתתפים בה בערך 1400 מציגים ומבקרים אותה 30,000 אנשים מדי שנה.

כבר במבט הראשון מבינים למי התערוכה מיועדת: לשוק המקצועי. לצד מכונות מזיגה משוכללות, מכשירי סנטיציה ודודי בישול מתקדמים, תמצאו גם חברות שלמות שעוסקות בייצור בקבוקים, תוויות, תחתיות ושלל מרצ'נדייז לעולם הבירה.

כמעט כל דוכן מציע בירה. הבעיה היא שנראה, לפחות בהתחלה, שהם מציעים אותה ללקוחות פוטנציאליים. ואני לא אחד כזה בעקרון.

אז העמדתי פנים: סיפרתי שאני עיתונאי שכותב למגזין ברשת על ענייני בירה. מה שכמעט נכון חוץ מזה שבלוג הוא לא מגזין.

לאיודע אם קנו את זה או לא – יותר סביר להניח שפשוט לא איכפת להם – אבל קיבלתי המון בירה חינם. תוך שעה ושלוש שלישים הייתי מבושם קלות.

ואז הגעתי לאולם הכישות. באולם הכישות מציג כל ייצרן את הטופ-דה-לה-טופ, הקרם-דה-לה-קרם, של בירות שניתן לייצר מהכישות שלו. שם לאף אחד לא איכפת אם אתה עיתונאי, בשלן ביתי או אלכוהליסט: הם מוזגים ומוזגים ומוזגים לך.

טעמתי IPA צ'כית מעולה(!), ואפילו פילזנר(!!) כישותי. ואז כמה בירות ניו-זילנדיות ובירות בוטיק גרמניות מבאמברג: פורטר ו – IPA (שהיו גרועות במיוחד יחסית לסגנון).

השיא היה בדוכן האמריקאי. מוכרים חמוצי פנים הציעו שורת בירות *אדירות* לטעימה: Gubna Imperial IPA, Walker Double Jack IPA או Morimoto Imperial Pilsner. בירות עם ממוצע ציונים 98.5 ב – Ratebeer.

משם זה המשיך להרצאת מקררי בירות מלווה בטעימות, ואז קורס מזורז של מזיגת בירה, ועוד טעימה עיוורת של שש בירות ו.. לפני ששמתי לב תמו חמש השעות שלי בתערוכה, והיה צריך לעלות על הרכבת חזרה לברלין.

ה – Brau Beviale בהחלט לא מתאימה לכל שתיין. היא מתאימה למי שמתעניין בבירה – כמוני, נגיד. ויכול להינות מטעימת כישות, התבוננות במרצ'נדייז או מידע על טכנולוגיות חדשות.

חוץ מזה יש שם אלכוהול, וטעימות באמת מיוחדות, ואחלה אווירה וגם לא מעט ישראליים שכיף לפגוש. האם אשוב לשם בעתיד? אם תהיה ההזדמנות אז וודאי.