המדף הז'אנרי: האופל עולה, ספר ראשון: מעל הים, מתחת לאבן – סוזן קופר

חבורת נערים בריטית? כפר קטן לחוף הים? מפת אוצר, תעלומות, מבוגרים רעים וכלב נבון בצורה יוצאת דופן? אם גדלתם על ספריה של אניד בלייטון, מגדולות סופרי הילדים הבריטיים אי פעם, אתם מזדהים עם התיאור.

אבל מעל הים, מתחת לאבן (Over Sea, Under Stone) הוא לא ספר של אניד בלייטון. הוא באמת לא.

הוא הספר הראשון בסדרת הפנטזיה לבני הנוער, 'האופל העולה' (The dark is rising), של סוזן קופר. סדרה בריטית בת חמישה ספרים שהתפרסמה בסוף שנות השישים ותחילת השבעים.

אין טעם להרחיב על עלילת 'מעל הים, מתחת לאבן' – כל מי שקרא את ספרי אניד בלייטון יודע למה לצפות. למרות שזה הספר הפותח סדרה פנטזיה לנוער, כמעט ואין שם פנטזיה – או אפילו: אין בכלל. זוהי יותר אקספוזיציה לשאר ספרי הסידרה – יש רמזים עבים לעולם נסתר אחר. יש הכנה לקראת הבאות.

אחת הסיבות שספרי פנטזיה נוטים להיות עבים כל כך היא הזמן שלוקח להסביר לקורא את נבכי העולם הבדיוני.  סוזן קופר פתרה את זה בדרך מקורית (ומסוכנת): היא לא הסבירה בכוח. אלא פשוט כתבה ספר שלם שנותן הצצה לעולם הנסתר שלה – כך שהכניסה בספר הבא תהיה מהירה בהרבה.

שמעתי על הסידרה בספר המופת Among Others עליו השתפכתי ביולי האחרון. שם טענו שהספר הראשון מנותק מהסידרה: ילדותי יותר ופנטסטי פחות. עלו אפילו ספקות אם שווה לקרוא אותו בכלל. לכן גם הפרדתי את הביקורת עליו מביקורת עתידית על שאר ספרי הסידרה.

אז אי אפשר לקרוא לספר 'מדהים' או 'אדיר' או 'גדול'. בסופו של דבר הוא ספר הרפתקאות בריטי סטנדרטי למדי, עם ילדים בני טובים שאומרים 'Oh golly!' או 'Blimey!', וטבחיות שמנמנות שמנסות לפתם אותם ב"עוד פיסת עוגה".

אם זה הקטע שלכם, וזה לגמרי הקטע שלי, אז תגשו לקריאת הספר. אם לא? חכו לספר הבא בסדרה.