מוסקבה #7: אוכל רוסי חלק א'

[חלק ב']

הבה נתחיל עם המובן מאליו. הנה פלמיני: כופתאות רוסיות ממולאות תפו"א וכרוב או בשר. יש גם ורניקי, גרסא מתוקה. אפשר למצוא אותם בכל מקום כמעט והם נורא טעימים.

ברשותכם, אחסוך לכם תמונות של מרקים רוסיים. למרות שכל ארוחה ברוסיה מתחילה במרק. הפופולריים ביותר הם בורשט (מרק סלק ובשר), סוליאנקה (מרק כבר עם המון בשר) ומרק עוף עם אטריות.

מובן מאליו נוסף הם הסלטים. יש ברוסיה מלא מלא סלטים. קטונתי מלדעת את שמותיהם. המשותף היחיד הוא שבכולם, כמעט, יש המון מיונז.

יש מסעדות שמציעות בר סלטים. 200-400 רובל (25-50 ש"ח) יביאו לכם צלחת, סכין, מזלג ורשיון לאכול כמה שתרצו. זה טוב ביום חם. ביום קר צריך משהו יותר מחמם.

המקומות שחיבבתי יותר עבדו בשיטה שונה. שיטת המשקל: ליד כל סלט רשום מחיר למאה גרם. ממלאים את הצלחת במלא סלטים ומשלמים לפי המשקל. מה שנחמד: אותו החוק הולך למנות עיקריות. כך אפשר לדגום חמש עיקריות במחיר אחת.

מקומות שעובדים בשיטה הזאת מזכירים בדר"כ קפיטריה קומוניסטית מודרנית. אפשר להוציא את הרוסים מהשיטה הקומוניסטית, אבל אי אפשר להוציא את הקומוניזם מרוסיה.

רוב המנות העיקריות היו בשר כלשהו עם תפו"א בסגנון זה או אחר. לפעמים היו דברים יותר מוכרים. נגיד, דולמה. עלי גפן קטנים ממולאים בבשר.

זוהי מנה מייצגת למטבח הקווקזי ממרכז רוסיה שאמור להיות חזק במוסקבה. בתכל'ס, המקומות בסגנון הזה בהם אכלתי היו גם יקרים וגם לא משהו בכלל. כולל אלו שהומלצו ב Tripadvisor או  Foursquare או רשתות חברתיות אחרות. קידמה, עלק.

אם הצלחתי לקרוא את סצינת המסעדות הרוסית נכון, אז היא מורכבת מכמה רובדים.

רובד ראשון הוא המסעדות היקרות. רוב המקומות עליהם רשום 'מסעדה' במוסקבה יקרים. יכול להיות שהם גם נורא טעימים – למרות שאני מניח שלא. בתכל'ס זה לא ממש מעניין. הלאה.

ברובד הבא ישנן מסעדות מעמד הביניים. הן ברובן שייכות לרשתות. הן לא ממש זולות, וארוחה לאדם עולה שם 50-100 ש"ח. סביר להניח שהארוחה תהיה בינונית ביותר, האווירה רועשת והשירות סופר גרוע. יש רשתות יפניות, גרוזיניות וכו'.

נשאר רגע ברובד מעמד הביניים, אבל נלך למסעדות הרוסיות. הן כמובן יותר טובות; רוסים מבינים באוכל רוסי ולא יתנו שירמו אותם. האהובות עלי הן אלו שמגישות בלינצ'ס. Teremok לדוגמא. מאכל רוסי מסורתי. אכלתי כבר עם עוף, בקר ודובדבנים לקינוח. מעדן.

ברובד הבא יש מקומות פועלים. קוראים להם Cafe (למרות שלא מוגש בהם קפה) או סטולוביה. הבעיה? לא רגילים או אוהבים שם זרים, וגם לא ניתן למצוא עליהם מידע באינטרנט. בכל זאת, ביקרתי כמה ומצאתי מנות מעניינות.

בתמונה למעלה אתם רואים בשר בקר שטוח לגמרי עם פטריות, גבינה צהובה ותוספת אורז. כל מה שהמקום הזה הגיש הן מנות מהסוג הזה – כל אחת עם ירקות שונים. הבשר היה רך באופן מעורר התפלאות. מעדן שעלה 3 יורו.

עוד נדגמו: קציצות פוז'רסקי. מנה רוסית מהמאה ה – 19 שהומצאה – לכאורה, לכאורה – בידי טבחו של הרוזן פוז'רסקי. יום אחד חזר הרוזן במפתיע הבייתה ודרש אוכל. הטבח לקח בפאניקה תערובת של בשר בקר ועוף, ערבב אותם עם פירורי לחם, יצא מהם צורה משונה – וכך נוצרו קציצות פוז'רסקי.

שימו לב לכוסמת. אחת התוספות הפופולריות ברוסיה. שנייה בפופולריות שלה לתפו"א ובמקומות של פועלים עולה על אורז ופסטה.

מילה מגיעה לאוכל הפאבים הבא: לחם אפוי בשמן עם מטבלים או גבינה מלוחה עליו. אפשר למצוא אותה ב*כל* פאב בו ביקרתי. וביקרתי ביותר מאחד.

בשווקים יש גם אוכל רוסי. הנה למשל תמונה אופיינית של חמוצים:

מה שעוד אופייני הם דוכני דבש. הרוסים מתים על דבש ומכינים כל כך הרבה סוגים ממנו עד כדי שהגרמנים נראים לעומתם חובבנים. קופסאות הדבש לא מהודרות בדר"כ. דוכן ממוצע נראה כך.

לסיום, קצת קינוחים. אפשר לכתוב פוסט שלם על המתוקים הרוסיים. בעיקר על שוקולדים קטנים וגלידות מסחריות. בעוגות הם דווקא פחות חזקים. יש המון עוגות ועוגיות (וופלות!) יבשות. הדברים האהובים עלי הם עם פירות יער שונים. הנה צלחת שלקח לשלושה אנשים ערב אחד לסיים.