קצת על פארקים במוסקבה (כן! עוד פוסט תמונות!)

מי ידע שמוסקבה שזורה פארקים כה מהממים? כראוי למעוז הקומוניזם, חלקם כה ענקיים וכה מרשימים, עד כדי כך שאי אפשר לתפוס את ההדר בעדשת המצלמה.

התרבות הרוסית החפיפניקית לא פסחה על הפארקים. המשקפיים הוורודות שלי ראו בהזנחה לא מעט קסם.

יש המון ברווזים במוסקבה. שאלתי 'לאן הולכים הברווזים כשהאגם קפוא', והיות שבת-שיחתי לא הכירה את התפסן בשדה השיפון קיבלתי תשובה אמיתית 'לנהר שלא קופא בגבולות העיר'.

הקיצר, אני מצויד בעשרות תמונות ברווזים. ברווזים ישנים בשלג (כמו כלבים בשלג), להקת ברווזים עפה (בשלג), ברווזים צוללים (בקרח) וכו'. חסכתי ממכם.

בפארק, לא אחד מפורסם, בצפון מוסקבה, היה פארק שעשועים קטן ולא פעיל. רוב המתקנים היו חלודים. זה שבתמונה, נראה חדש דווקא, פשוט טבע במים.

הנה עוד מתקן מהפארק.

ביקרתי בגן החיות של מוסקבה; גם כן סוג של פארק. הוא אחד מגני החיות העשירים בעולם. יש שם מגוון נמרים וצ'יטות ופומות שחורות. כראוי למוסקבה, חצי מהכלובים ריקים מסיבה לא ברורה, הגדרות מחלידות ורוסי ממזרח רוסיה עומד לידן עם מברשת צבע ומדבר בסלולרי. ככה עובדים ברוסיה.

פארק גורקי הוא אחד המפורסמים במוסקבה. כולל שער הכניסה אליו שהוא אייקון של ממש.

באביב? עדיין חיכו לשלג מרחבת ההחלקה על הקרח שיימס.

לא פארק, אבל כן פסל ענק נהדר של פטר הגדול על שפת הנהר. מוסקבאיים שונאים אותו, איזה קשקוש שקשור לפרופורציות לא נכונות. אני עפתי עליו.

עוד על שפת הנהר: ספינת חלל ישנה.

אחרון חביב הוא פארק הנצחון. הוא ענק, ועמוד הנצחון הפאלי בו מהמם את העין. לאורך השדירה תלויים רמקולים שמשדרים שירי צבא רוסיים. התפאורה נועדה להפציץ את החושים – והיא עושה זאת. קיטש סובייטי, אך נלכדתי.