מוסקבה #12 (ואחרון!): אוכל רוסי חלק ב'

[חלק א']

יש אוכל טעים ברוסיה. יש אוכל ממש ממש טעים ברוסיה. רק שלא קל למצוא אותו.

ההמלצות באינטרנט מתייחסות למסעדות יקרות שהן גם לא כוס התה שלי וגם כנראה לא משהו. אקדמאיים בקושי אוכלים בחוץ כי זה יקר. נראה שאף אחד לא עושה ביקורת מסעדות פועלים אתניות. גם לא ברוסית. לקח זמן להיסגר על מה כדאי לאכול.

נפתח במרק בורשט: מרק סלק ובשר כלשהו עם כף שמנת. זה הבסיס של כל ארוחה רוסית. נראה לי שאפילו מסעדות איטלקיות מציעות במוסקבה בורשט כי 'בלי זה, ארוחה היא לא ארוחה'.

מה שעוד מוצאים בכל מקום הוא סלט מימוזה. סלט שכבות רוסי עם מיונז, דג כלשהו, ביצים וביצה למעלה. לפעמים הוא מעדן (כמו זה שבתמונה), לפעמים הוא סתמי.

אנחנו בכל מקום #3: כופתאות. אם אתם במסעדה רוסית קוראים להם 'פלמיני'. הגרוזינים מגישים 'חינקלי', והארמנים? מנטי Manti. כל כופתאה נראית ונטעמת קצת אחרת. הכי אהבתי את המנטי עם הבצק הרך והלח:

לחינקלי יש יתרון אחד: אם מבקשים אז הם מגיעים מטוגנים. פחות בריא, יותר טעים – יותר קשה לאכול עם סכין ומזלג (או כף).

נשאר רגע במטבח הגרוזיני. הזמנתי את אחת המנות המפורסמות של המטבח הזה: 'קציצות בנוסח גרוזיה'. יש לזה בטח שם יותר מקצועי.

מה שהגיע אלו קציצות מוזרות מאד. רכות, קצת מטובלות, טיפה מימיות אפילו. יאמי.

אותה המנה, רק בעשירית מחיר, קניתי במסעדת פועלים אחת במרכז העיר. שם היא הוגשה עם ביצה עליה וכוסמת בצד. בכלל, רוסים מתים על כוסמת.

הנה מגש הקציצות הגרוזיניות עם הביצה עליהן. לא יפה?

באותה מסעדת הפועלים לקחנו גם דג מוקרם עם גבינה צהובה. זה היה אחד מעשרות דגים מוקרמים בגבינה צהובה שהציעו שם. בכלל, עושה רושם שלהקרים עם גבינה צהובה זה מה שהרוסים הכי אוהבים לעשות לדג טרי.

אז דגים, כן? הם בכל מקום. בתור סלט פתיחה.

כדג יבש שמוגש עם הבירה ואנשים צריכים לשבור באכזריות עם הידיים. סיפור מצחיק. ישבתי בפאב, ולידי ישב בחור בגיל העמידה והזמין – לעצמו – שתי בירות. התעניינתי למה: מסתבר שהמקום מגיש דג יבש עם כל בירה השניה. הבחור נורא רצה דג, ואין לו שום בעיה להוריד בירה בשלוק. 'זה לא וודקה, כן?'.

אחרון חביב: לחם פסחא. פסחא ברוסיה נחגג בתחילת מאי, כך שהספקתי לטעום את הלחם המיוחד. הוא נראה מבחוץ כמו עוגה בגלל זיגוג הסוכר והסוכריות. בתכל'ס הלחם עצמו לא ממש מתוק ולא נחשב קינוח.

אוכלים אותו עם חמאה או עם גבינה – ומה אתם יודעים, זה מעדן אמיתי. לו רק הייתי יודע איפה מוצאים את זה בברלין או תל אביב.

לסיום, המאכל הטעים ביותר שאכלתי במוסקבה הוא הבלינצ'ס. קרפ. חביתיה. או איך שלא בא לכם לקרוא לזה. בארבעת הימים האחרונים חייתי כמעט רק על בלינ'צסים.

זה הפתיע אותי, כי לא ידעתי שיש סוגי בלינצ'סים ושחלקם, אלו שנעשו עם מלא חמאה, טעימים כל כך. אכלתי בלינצ'ס עם פטריות, עם עוף מעושן, עם בשר, עם פירות יער ושמנת מתוקה – וההכי הכי טעים: עם תפוחי עץ וכרמל.

אפשר למצוא בלינצ'סים בכל מקום, אבל אני התמכרתי דווקא לאלו של רשת המזון המהיר Teremok. יש סניף קטנטן, ממש דוכן, ליד תחנת Rechnoe Vokzal. מעדן. אני ממחזר תמונה מהפוסט הראשון.