המטוס ממלטה

הגעתי מתנשף מריצה לדלפק הקונקשן בשדה התעופה במלטה.

פניתי לפקידה שם:
– הרגע הגעתי מברלין ויש לי טיסה מקטניה, אבל המטוס מברלין איחר ו –
– מר ניימן?
– מדבר.
– הטיסה כבר יצאה. לך ל – A13. מחכים לך שם.

עמדתי לענות לה בדיוק כשהבנתי שהדיאלוג המלא יבריח את כל קוראי הבלוג. בקיצור, הטיסה שלי לקטניה – אחת הערים הגדולות בסיציליה – יצאה לפני שהגעתי. לא היו טיסות נוספות באותו היום. גם יום אחרי זה לא היו טיסות. חברת התעופה הודיעה לי שאעלה על מטוס למינכן ו –

– למינכן??? <התפלצתי>
<הפקידה עיינה שוב בניירות> – אה, סליחה. תעלה על הטיסה למינכן אבל הם יעשו עצירה בקטניה כדי שתרד וימשיכו משם לגרמניה.

התבעסתי נורא כי הייתי מוכרח להיות בקטניה באותו היום. אבל לא היו עוד טיסות – אין. הדרך היחידה הנוספת להגיע ממלטה לקטניה היא במעבורת. זה דרש שאקום באמצע הלילה, אהיה בדרכים איזה שש שעות ואגיע לקטניה מותש לגמרי. החלטתי להישאר.

חברת התעופה עשתה הכל לפצות אותי. הוצמדה לי נציגה כדי שנאתר את המזוודה ויוציאו כרטיסי טיסה חדשים. הנהג של החברה הסיע אותי למלון ואסף חזרה יום אחרי זה. הם שכרו סוויטה במלון המרידיאן בסן ג'וליאן.

עדיין הייתי מבועס – כי באמת שהייתי צריך להיות בקטניה. אבל אז הבטתי מהמרפסת של החדר וזה מה שראיתי:

אז החלטתי להישאר. מה גם שלא הייתה לי ברירה. אין המון מה לספר. יצאתי בערב לשתות בירה בסן ג'וליאן שהיא עיר חיי הלילה. קמתי מוקדם בבוקר וטיילתי בואלטה כי היא אתר מורשת עולמית.

גיליתי שלחיות על אי זה עסק די יפה. ע"ע כל התמונות בפוסט הזה.