חנות Beer & Beyond and: חנות הבירה של שחר הרץ

לפני כמעט עשור סיפר לי שחר הרץ, דמות מיתולוגית בעולם הבירה המקומית, ש*ה*חלום שלו, ב'ה' הידיעה, הוא להקים חנות בירה מקומית.

זה היה בימים לפני שהייתה פה תרבות בירה אמיתית, והשוק לא היה מוכן לזה. כיום, לא רק שהשוק בשל לזה, אלא שאפילו כבר יש חנות אחת: ביר מרקט (אהמ, תיקון: שתיים). חנות הבירות הישראליות המצויינת בשוק בנמל ביפו.

מה שאומר שהגיע הזמן. ואכן, בסוף פברואר פתח שחר הרץ את חנות Beer & Beyond: חנות בירות וחומרי גלם להכנת בירה. זה נעשה בשושו כמעט מוחלט. בלי פירסום או צלצולי פעמונים. לא מתוך חוסר אמצעים, אלא יותר כי החנות עדיין מתפתחת ולא הגיעה לגירסתה הסופית.

בינתיים, גם הגירסה הזמנית נראית כמעט מושלמת. החנות גדולה למדי. קירותיה מפוצצים בבקבוקים. בניגוד לביר מארקט, פה יש גם בירות לא ישראליות. למעשה, יש פה כמעט את כל הבירות שאפשר להשיג בארץ, ובטח את כל המעניינות שבהן. קניתי שישה בקבוקים: חמישה של בירות שטרם הכרתי, ועוד בקבוק של קסטיל דונקר. אחת הבירות האהובות עלי.

הרבה מהבירות מגיעות עם כוסות מתאימות. במרכז החדר עומד שולחן עם הצעות: מארזים (נגיד, מארז בירות הנגב), מרצ'נדייז וגם: חומרים לבשלני בירה. אלו תופסים חלק ניכר מהחנות למעשה, אבל היות ואני לא בשלן בירות, די התעלמתי מהם.

זוהי חנות בירה כמעט מושלמת לישראל – עם חסרון אחד בלבד: אין שם הצעות אקזוטיות. כלומר, אין בירות מיובאות מיוחדות או מלאי מתחלף. המחוקק הישראלי, שמתייחס לבירות כמו שמתייחסים לגייז ברוסיה (איסור פרסום), קצת לא מאפשר יוזמות כאלו כרגע.

החנות ממוקמת בקצה רחוב יגאל אלון, שכונת נחלת יצחק, כמה דקות הליכה מעזריאלי או רכבת מרכז. היא לא נראית מהרחוב: צריך להיכנס לתוך הבניין ורק אז רואים אותה מצד שמאל. אבל למרות זאת, ולמרות שאין פירסום, המעמד של Beer & Beyond כל כך חזק אצל החובבים המקומיים, שלקוחות כבר יש.

אני, בתור אדם שב – 2004 היה צריך לחרוש את כל ת"א כדי למצוא בקבוקים של בירות מנזר בלגיות, מרגיש כמעט כמו בחלום שהתגשם.

[ביר אנד ביונד. Beer & Beyond. יגאל אלון 159, ת"א. שעות פתיחה]

——————

הערה: ביר אנד ביונד? ביר מרקט? למה חנויות הבירה פה מתעקשות לבחור שמות לועזיים?

במקרה של ביר אנד ביונד זה מסרבל את החיפוש בגוגל. אצל ביר מרקט זה בכלל מצחיק כי הם חנות לבירות *ישראליות*. כזו שמקדמת את התוצרת המקומית – רק לא בעברית. תוסיפו את זה שלמבשלות הבירה התל אביביות קוראים דאנסינג קאמל ולאפינג בודהה, ותקבלו בכלל מגמה מוזרה.

אין לי בעיה עקרונית עם האינגלוז של העברית. אבל כשזה מגיע למתן שמות, יותר נוח לדבר על מקומות עם שמות עבריים, מאשר להחליף שפה באמצע המשפט ולעשות חיקוי גרוע של מבטא אנגלי.