המדף הז'אנרי: פוסטר, אתה מת – פיליפ ק' דיק

'בום. פוסטר, אתה מת. אתה מת כי להב הסכין שבנית חלש מדי, ואין לך מקלט-טילים בגינה. מה יקרה כשיתקוף האיוב? מי יגן עליך? תגיד לאבא שיקנה מקלט חדש יותר, כי אחרת פוסטר, אתה מת.'
[זו *לא* מובאה מהספר, אלא פיסקה ברוח הספר]

בסיפור, 'פוסטר, אתה מת' מ – 1955, פיליפ ק' דיק מצייר עולם בו הרשויות מפחידות את הציבור. הן מספרות לילדים בבתי הספר שעוד מעט תהיה מלחמה ואנחנו בסכנה וצריך להתכונן. בפוסט מלפני חמישה ימים, יובל דרור מצייר את ישראל 2013 בדיוק באותה הצורה (היי! המלצתי עליו אתמול!). 58 שנים מאוחר יותר.

'פוסטר, אתה מת' הוא גם שם אוסף הסיפורים השני שיצא לפיליפ ק' דיק (להלן: פק"ד) לאחרונה בעברית. המוציא לאור הוא שחקן חדש בשוק: טרה ספרים.הם מתמקדים בשוק הדיגיטלי ואת הספרים שלהם אפשר למצוא באתרים כמו עברית ומנדלי מוכר-ספרים.

ראשית, סחטיין על היוזמה של ההוצאה. שוק הספרים הדיגיטליים בישראל בחיתוליו. רוב ההוצאות מתייחסות אליו בחשש די ברור. ספר דיגיטלי הוא ספר שאפשר להעתיק והציבור הישראלי לא ידוע בחיבתו הרבה לחוקי קניין דיגיטלי.

כן, ברור שההוצאה חוסכת עלויות הדפסה והפצה בהוצאה דיגיטלי. מצד שני, גם מחיר הספר נמוך יותר (37 ש"ח לאוסף הסיפורים של פקד! 37 ש"ח! וזה לא מבצע או משהו כזה), הקהל מצומצם יותר ו – כמו שאמרתי – יהיו כאלה שיעתיקו.

אז צריך חלוצים בעניין וטוב שיש כאלה. שוב, סחטיין על היוזמה.
—————————–

יש פה מישהו שלא מכיר את פק"ד? הוא אגדה אורבנית של עולם המדע הבדיוני. הילד האזוטרי המעניין. בימי חייו הוא לא קיבל הכרה ממסדית וסבל מבעיות כספיות. לאחר מותו גילתה הוליווד את מוחו המטורף (תרתי משמע, האיש היה קצת מטורף באמת) והחלה ליצור בלוקבאסטר אחר בלוקבאסטר בהתבסס על ספריו וסיפוריו. בלייד ראנר, דו"ח מיוחד או זכרון גורלי אם לנקוב בכמה שמות.

אישית, קראתי ארבעה מספריו עד היום: השחקנים של טיטאן (ספר עצום ומומלץ ביותר), האיש במצודה הרמה (אולי הקלאסיקה הגדולה ביותר שלו), הצלם (לא זוכר מזה הרבה) וואליס (ספר סמים שעזבתי באמצע).

את סיפוריו הקצרים קצת הזנחתי. אני לא מת אישית על סיפורים קצרים. הם נגמרים מהר מדי ואין זמן להיקשר לדמויות.

לכן ניגשתי בחשש לקריאת 'פוסטר, אתה מת'. והאמת היא שההתחלה אימתה את חששותי: שני הסיפורים הראשונים עוסקים במלחמה עתידית, ולא עשו לי את זה.

אבל המצב הלך והשתפר. 'אחרון האדונים', הסיפור השלישי, כבר היה מיני-ספר קצר עם התחלה, אמצע וסוף. 'להיות אנושי' ו'הגלגל המסתובב' שאחריו כללו טוויסט. מהסיפור השישי והלאה הרמה התרוממה לשחקים חדשים ונשארה שם עד הסוף.

'האיש הזהוב' הסיפור השישי הוא טוויסט פנטסטי על עניין המוטאציות. אפילו לאחר עשרות שנות אקסמן עדיין מצאתי אותו מקורי. אגב, הסרט 'נקסט' מ – 2007 התבסס (בחופשיות רבה) על הרעיון שם.

'עולם של כישרון' הוא עוד סיפור מוטאציות אקסמני. הפעם הוא מעורבב בתוך סיפור התיישבות בחלל ואבולוציה אנושית. פנטסטי.

'גן העדן המוזר', הסיפור הבא, היה דווקא אחד מאלו שפחות התחברתי אליהם בספר. סיפור על פיתוי וחולשות אנושיות. אבל 'דור ההמשך', הסיפור הלפני האחרון, פיצה על כך: זה סיפור על עולם בו הממשלה לקחה חסות מלאה על גידול ילדים. הרי ההורים לא באמת יודעים מה טוב להם וכל מדען יכול להוכיח זאת. שוב פעם, רלוונטי לימינו לאור ויכוח הנימולות האירופאי הנוכחי.

כל הסיפורים נכתבו במקור בשנות החמישים, והכתיבה, בהתאם, מרגישה ישנה. פק"ד שייך לדור סופרי המד"ב שרואים עצמם יותר בתור פילוסופים ופחות כסופרים. העיקר הוא להעביר את הרעיון. הדמויות? פלאקטים אמריקאיים. בני המעמד הבינוני ששותים בירה בפאב ומדברים בקלישאות של הפיפטיז. פק"ד כתב כדי להעביר רעיון, לא אנשים.

זה רע? לא יודע. מבחינתי זו נוסטלגיה. זה ספר עם ריח של פעם. מה גם שפק"ד היה באמת אדם יצירתי עם מוח פורה.

בשורה התחתונה זה ספר מצוין לכל חובב מד"ב שרוצה להכיר את אחד מגדולי מספרי הסיפורים הקצרים אי פעם. אישית, כבר קניתי את אוסף הסיפורים השני של פק"ד שההוצאה הוציאה: האדם שמחוץ למשוואה. הביקורת? עוד כמה שבועות.

[פיליפ ק' דיק – פוסטר אתה מת. הוצאה לאור טרה, 2013. מי יודע כמה עמודים? ספרים דיגיטליים מבלבלים אותי בעניין הזה]
[לרכישה: מנדליי, עברית]
[ביקורת נוספת של גלי]