גיקדום 26.11.2013: איפה שנוירולוגים פסיכופתיים הולכים יחד עם ד"ר הו למנזרים נטושים ביער השחור כדי לדרג את המשוואות הטובות בהיסטוריה

ברוכים הבאים לגיקדום הראשון של החורף. לפני שנתחיל – שמתם לב שהיה פה מתאבן לפני שעה?

[מארג קיר לכבוד 50 שנה לדוקטור (ד"ר מי?!). לא, אני לא צופה. זה מה שמפריד ביני לבין גיק מושלם]

1. יש אגדה ממיתולוגיית כיבוש החלל המודרנית. היא מספרת איך נאס"א השקיעה מליוני דולרים בפיתוח עט חלל משוכלל שיוכל לעבוד באפס כבידה. באותו הזמן הקומוניסטים? הם השתמשו בעפרון. זו אגדה לא אמיתית.

סיפור נוסף מאותו הז'אנר הוא על אוכל: נאס"א השקיעו משאבים אדירים לפיתוח אוכל נוזלי בשפורפרות מתוך פחד מפירורים. הקוסמונאוטים? הביאו סנדוויצ'ים ארוזים מהבית למסע. (לאיודע אם אמיתי או לא).

אלו הסיפורים שנתנו השראה למיזם הדני Copenhagen Suborbitals. אנשים פשוטים עם מטרה לא מתוחכמת: לשלוח אדם לחלל.

הגישה שלהם היא צוות קטן, חף מתיסבוכים בירוקרטיים של ארגוני ענק. הם משתמשים בפתרונות טכנולוגים מתוחכמים קיימים איפה שאפשר, ופתרונות פשוטים – עפרון או סנדוויץ' ארוז מהבית – אם יש כאלה. כמה שיותר פשוט – ככה יותר טוב.

בסלאשדוט מראיינים את אחד ממקימי הפרוייקט.

2. טרנד האופניים כמעט בשיאו. אנשים מתלוננים על תשתיות, משווים לברלין ויש אווירה כללית שם 'אם אתה לא נוסע על אופניים אז אתה קצת מיושן'.

בחברה היסטרית כמו ישראל, נשאלת השאלה: עד כמה אופניים בטוחים? הרי אם יגדל השימוש, יגדלו גם מספר תאונות האופניים. ואם יגדל מספר תאונות האופניים, אז זה רק עניין של זמן עד שמישהו יזעק בהיסטריה "אופניים זה מסוכן!" והכנסת תעביר חוק נגד רכיבה על אופניים באמתלת "זה מציל חיי ילדים".

הניו יורק טיימס בכתבה ארוכה על הנושא. נתון אחד מעניין משם: מתוך 2,504 תאונות אופניים שהגיעו לבתי החולים בסן פרנסיסקו, פחות מחצי היו תאונות עם מכונית. ויותר מזה: התאונות עם המכונית היו הקלות יותר. התאונות הקשות? רוכבי אופניים שהתחמקו מהולכי רגל (לתוך קיר) או בעיות תשתית בכביש או שביל האופניים.

עוד בנושא: למה לרכב בלי קסדה.

[מבעית ומרתק כאחד]

3. אמן אחד יצר ב – 2012 סרט בשם אם גוגל הייתה מוקמת בשנות ה – 80. מה יש שם? מנוע חיפוש סטייל בי.בי.אס שאמור לעשות חם בלב לכל הגיקים הזקנים כמוני.

החברה האוסטרית Masswerk התלהבה מהסרט, והפכה אותו למציאות: אתר גוגל באייטיז! יעיל? לא. אבל לכו תריצו חיפושים כדי לראות כמה זה כיף.

מפה הם עפו עם הרעיון בצורה מוגזמת. אז עכשיו יש, חוץ מגוגל אייטיז, גם גוגל סיקסטיז (מדען מטורף עם כרטיסיות ניקוב), גוגל הפולשים מהחלל (על בסיס משחק המחשב האגדי) והיד עוד נטויה.

4. ה – HTML5 הזה תופס חזק בקטע של משחקי מחשב נוסטלגיים. אחרי מריו – גירסת הדפדפן, הופיעה גם PuzzleScript. שפת תכנות למשחקי פאזל ל – HTML5. אומרים שזה קל כמו לרכב על אופניים.

רוב המשחקים שנכתבים בה שייכים לז'אנר ה'דמות דוחפת משהו במסך דרך מכשולים עד שהוא מגיע למקום הנכון'. מאד פשוט – מאד כיף.

משחק אחד ששווה לשים אליו לב הוא Cake Monsters. משחק ברוח האטארי 2600, שאני איכשהו מספיק זקן כדי שאוכל לספר ששיחקתי בו בגיל 6. כיף טהור עם עקרון כל כך פשוט וטיפשי.

5. יום אחד, אי שם ב – 2005, ישב ג'יימס פאלון במשרדו והסתכל בסריקות מוח של רוצחים סדרתיים.

באותו הזמן עסק פאלון גם במחקר האלצהיימר. לכבודו הוא סרק את מוחות כל בני משפחתו הענפה. ברגע של שעמום הוא הושיט יד לערימה, והוציא – במזל טהור לטענתו – צילום שהיה בבירור פתלוגי ושייך למישהו קצת.. פסיכופת.

זה מאד הדאיג את פאלון. ראשית הוא בדק שמכונת הסריקה תקינה. לאחר זאת החליט לשבור את חסיון הבדיקה, ולבדוק למי שייך הצילום. כשהזין את הקוד, החזיר לו המחשב בשורה מדאיגה: הצילום שייך לו!

זה לא ממש היה צריך להפתיע את פאלון. עץ המשפחה שלו כלל שבעה(!) רוצחים סדרתיים, כולל הרוצחת המפורסמת ליזי בורדן שהרגה את אביה ואמה החורגת ב – 1892.

הסמיתסוניאן מרחיב על הנוירולוג שגילה שהוא רוצח סדרתי. יש גם הרצאת טד של פאלון עצמו עם חלקים מהסיפור.

[פחד ותיעוב במפלצות בע"מ]

6. הסיפור של פטריק באך, שאחראי על פיתוח משחק הענק (משחק AAA, טריפל A) באטלפילד 4 קצת אירוני. מחייל ששנא להיות בצבא השוודי מתוך סוג של פציפיזם, הוא הפך למפתח משחק יריות שקני מידת ההרס שלו נחשבים 'מטורפים לגמרי'.

משחקי מחשב כמו בטאלפילד 4 תחת התקפה כיום. אומרים שהם יצאו מפרופורציה: מאות אנשים ומאות מליונים של דולרים מוקדשים לפיתוח משחקים, שהולכים והופכים למגוחכים יותר ויותר בסדר הגודל שלהם.

הניו יורק טיימס מדבר על באטלפילד 4, על משחקי AAA, על הירידה במכירות של התעשייה, על עתידה ועל האם אנחנו בכלל רוצים משחקי ענק כאלה? מבחינתי האישית, התשובה היא חד משמעית: 'לא'.

7. בשישי לאוקטובר ניתנה יריית הפתיחה לאחד מפרוייקטי המדע הגרנדיוזיים ביותר אי פעם: פרוייקט המוח האנושי. המטרה "פשוטה" ליצור סימולציה ממוחשבת של המוח האנושי.

הבעיה היא כמובן שעוד אין מודל מספיק מדויק של המוח, מחשב מספיק מהיר שיכול להריץ את המודל (שלא קיים) או תיאוריות מתמטיות מתאימות.

תקציב של פאקינג 1.190 ביליארד(!!!) יורו הוענקו למטרה. רובן ע"י האיחוד האירופאי. חצי מהתקציב ילך למימון 7148 שעות אדם. כאילו, הולי שיט. בתור יהודי הדבר העיקרי שמעניין אותי זה איך אני מקבל נתח מהעוגה הזאת?

[תערוכה על בובות דובי אהובות עד כדי שחיקה]

8. אנשים מדרגים כל הזמן. שחקני כדורסל, סרטים, ספרים. הכל. חוץ ממשוואות. רוב האנשים לא מדרגים משוואות.

אז עכשיו הם כן! איאן סטיוארט כתב ספר בשם '17 משוואות ששינו את העולם'. שם הוא לא רק בוחר את 17 המשוואות החשובות ביותר אי פעם – אלא גם מסביר אותן. בשפת בני אנוש!

המבחר כולל דברים פשוטים כמו משפט פיתגורס, יותר מודרניים כמו משוואת המסה-אנרגיה של איינשטיין, וממש מודרניים כגון משוואות נאוויה-סטוקס, משוואת האינפורמציה של שאנון או המשוואה הלוגיסטית. גם אני למדתי משם דבר או שניים.

9. קראתי את חמישים החוברות הראשונות של פייבלס תוך קצת יותר מיום. זה היה יום חלום. אחרי זה המשכתי עד לחוברת 86 ושם קצת נשברתי כי לא ראיתי שהסיפור הולך לשום מקום.

החודש הודיע ביל קאניגהם, יוצר הסידרה, שהוא מתכוון לסיים אותה בחוברת מספר 150. מתישהו בתחילת 2015. זה אירוע גדול בקנה מידה קומיקסאי: סדרות מצליחות לא מסתיימות בדר"כ (חוץ ממקרים יוצאי דופן, כמו y: the last man או פריצ'ר). מה גם שפייבלס היא אחת הסדרות המצליחות ביותר אי פעם וממוקמת במקום השני אצל כותב שורות אלו (אחרי פריצ'ר).

מה שאומר שזה זמן מצוין לחזור לקרוא אותה כדי "להיות שם" בזמן הסיום. צפו כל מיני נסורת של הקריאה שיזלגו לבלוג.

10. ג'ייסון תומפסון הוא עוד אחד ממליוני קומיקסאי הרשת של המילניום הנוכחי. ספציפית הוא עושה את King of RPGs. קומיקס רשת שנראה נחמד לפי שני הפאנלים הראשונים שלו, אבל לא ממש צללתי לעומק.

מצד שני, מה שהוא עושה בחברת ויזארדס.. אח – זו יצירת אמנות של ממש! הוא מצייר שם מפות מאוירות ביד למשחקי תפקידים ישנים.

ביד אמן תומפסון מעביר סיפור שלם דרך המפה. תצללו להרפתקאות קלאסיות של כפריים שמחליטים להתגונן נגד פיראטים אכזריים, חיפוש אוצר בעיר עבודה על אי מסתורי או מחילות אוצר בהר. זה ממש מריח כמו האייטיז.

11. יש אתר שקוראים לו edge. מקום בו לכאורה כל מיני אנשי אקדמיה, לכאורה, אנשים מובילים בתחומם (לכאורה), כותבים מאמרים על קצה (edge) הידע האנושי. אני אומר 'לכאורה' כי לא ממש הסתכלתי באתר יותר מדי אז הכל מבוסס על שמועות.

ביולי האחרון edge הזמין קבוצת מדענים ממדעי החברה להשתתף בפרוייקט. קראו לו The head project. הם ביקשו מכל משתתף הרצאה לפי הקו המנחה הבא:

"מה חדש בתחום שלך במדעי החברה בשנה-שנתיים האחרונות, למה זה צריך לעניין אותי? למה אני רוצה לדעת על זה? איך זה משנה את ההשקפה שלי על טבע האדם?"

לא יומרני בכלל, אה?

ההרצאות עולות מדי שבוע החל מה – 11 לנובמבר. בינתיים עלו הרצאות על: "מה המשמעות של כמויות גדולות של מידע למדעי החברה?", "המחקר המדעי של רגשות חיוביים" וחדש דנדש מאתמול: "הפרדוקס של תכנון אוטומטי". פרטים, טקסט והרצאות וידאו יש פה.

12. תואר אלוף העולם בשח מוענק מאז 1886.

שישים השנים הראשונות של התואר היו מוזרות מאד. כדי לזכות בתואר היה עליך להביס את האלוף הקודם. אלא שהאלוף היה כמעט כל יכול בהצבת תנאים לתחרות. למשל, דרישה לקרב חוזר אם הוא מפסיד. או דרישה שהתואר יישאר אצלו במקרה של תיקו. שלא לדבר על כך שהאלוף יכל פשוט להתעלם מיריבים פוטנציאליים ולבחור רק מתחרים חלשים. אלכסנדר אלכין, למשל, מואשם בעיקר בסעיף השני.

קוריוז חמוד בהקשר של אלכין: מאשימים אותו שהמציא משחקים ונצחונות – מה שהיה יותר קל לפני עידן התקשורת ההמונית – כדי לשפר את תדמיתו. כלומר, פורסמו מסעות בדיוניים בהם אלכין מביס בצורה מבריקה יריבים שמעולם לא נולדו.

לאחר מות אלכין שונתה השיטה. אליפות העולם מתקיימת מדי שלוש שנים בין האלוף הנוכחי לבין הטוען לכתר. את עניין הטוען לכתר קובעים בשורת טורנירים איזוריים. זה פחות או יותר המצב עד היום.

לאור זכייתו של מגנוס קרלסן באליפות העולם, טוענים בסלייט: אליפות העולם בשח היא מנגנון ארכאי שעבר זמנו. והם יודעים בדיוק איך ומה צריך לשפר.

[פרוייקט צעצועי מלחמה. צעצועים באיזור מלחמה]

13. מה עשה לואיס אלוורז? תנו לי לספר לכם מה עשה לואיס אלוורז:

בדוקטורט שלו עזר אלוורז לגלות שקרינה קוסמית עשויה מאנטי-חומר. מאוחר יותר השתמש בקרינה קוסמית כדי לגלות חדרים סודיים בפירמידות של גיזה!

במלחמת העולם השנייה הוא יצר מערכת לנחיתה עיוורת של מטוסים. הוא טס לצד האנולה גיי בזמן שזו הטילה את הפצצה על הירושימה. בפרס נובל הוא זכה בכלל על שיפור תא הבועות. הוא היה הראשון שהעלה את הרעיון שהדינוזאורים הוכחדו עקב אסטרואיד ענק.

מיהו לואיס אלוורז וכל הסיבות שהוא צריך להיות גיבור המדע החדש שלנו. אגב, ארתור סי. קלארק לכאורה ביסס עליו את הספר Glide Path. אדם מרשים.

14. יש ז'אנר משחקי מחשב בשם Tower Defense. כלומר, 'הגנה על המגדל'. למרות שזה נשמע ממש רע בעברית ובטח יש תרגום יותר מוצלח ('ביצורים'?).

במשחקי Tower Defense אתם מתכננים את קו ההגנה של מקום כלשהו (נגיד, 'מגדל'), ואז מחכים ורואים אם הוא מצליח לעצור את האויב או לא. בכנות? אני לא ממש מת על הז'אנר הזה.

למרות זאת עפתי לגמרי על Kingdom Rush Frontiers: משחק 'הגנת על המגדל' מלא רפרנסים גיקים. הוא פשוט עשוי טוב! האנימציה כיפית, החוקים קלים וזה פשוט ממכר.

Kingdom Rush Frontiers (ההמשך ל Kingdom Rush) הוא להיט אייפון ואנדרואיד ותיק. עכשיו הוא מגיע, חינם, לדפדפן שלכם. זה משמח אותי משתי סיבות: גם כי גירסת הפלאש של המשחק פשוט פנטסטית – וגם כי אני לא משחק עקרונית משחקים בסמארטפון.

[תודה ליעל האמיתית, שהמליצה על רובוטי החיות של Edouard Martinet]

15. רשימות זה דבר נהדר. כל חיי הייתי בטוח שאני מכור לרשימות. האלבומים הכי טובים בהיסטוריה, כוסות הקפה המרירות בעולם או החומוסיות הטובות בישראל. עשו רשימה – אני אהיה שם לקרוא ולהתווכח עד זוב דם.

עם זאת, הייתכן שאינטרנט הרסה את הרשימות? כי פשוט יש יותר מדי מהן! כבר אי אפשר לדעת מה הרשימה הנכונה! מה שווה עולם בו אין מספיק זמן להקשיב לכל האלבומים שבמקום הראשון שבכל רשימות סיכום 2013 שאני נתקל בהן? מה?!

אבל יש סוג רשימות אחר; רשימות אינפורמטיביות. 33 המקומות הנטושים היפים ביותר בעולם היא בדיוק רשימה כזאת.

היא מקמצת במילים. מקום, תיאור, תמונה. אבל איזה תמונות! כל תמונה מלמילאן! כל מקום פנטסטי. והם לא בחרו רק ארצות אקזוטיות, אלא הלכו גם על דברים קל"ב. ממפעל טילים נטוש ברוסיה, דרך בקתה ביער בגרמניה, מנזר עתיק נטוש ביער השחור (שוב גרמניה!), תחנת רכבת בפולין וכמובן: לונה פארק באוקראינה. רשימה פנטסטית שמציתה את הדמיון.

בונוס למתקדמים (היי יעל!): פארקי סנטה קלאוס נטושים בעולם.