הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 לפברואר: Throne of the Crescent Moon – סלאדין אחמד (+ ספרים למועדים עתידיים)

המפגש הקודם של מועדון הקריאה היה הראשון שדן בספר שתורגם לעברית. הספר של המפגש הבא יתרחש באוריינטל. ארצות ערב. פרטים? אחרי התמונה.

קודם – שלושת המועדים הבאים. שימו לב לספר שנוסף בראשון ליוני! גם הוא תורגם כבר לעברית!

א. 1 בפברואר 2014: Throne of the Crescent Moon – סלאדין אחמד [אמאזון]. 304 עמודים בכריכה רכה. 2012. ראו פירוט אחרי התמונה.
ב. 1 באפריל 2014: Mur Lafferty – Shambling Guide to New York City [אמאזון]. 368 עמודים בכריכה רכה. 2013. קורי דוקטורוב, דידי חנוך – ובכלל, כל מבקרי הספרים האהובים עלי המליצו על הספר הזה. סיפורה של בחורה, די רגילה יש לאמר, שמקבלת עבודה כעורכת בהוצאה לאור של מדריכי טיולים. א-בל, טוויסט: מדריכי הטיולים מיועדים לשדים, גלמים, חצאי אלים וסוגי מפלצות שונים. הספר לא זכה (עדיין) בהמון פרסים (אם כי הסופרת זכתה בפרס קמבל לסופרת חדשה). אבל עם כאלה המלצות, לא בא לכם לקרוא?
ג. 1 ביוני 2014: 144 קומות (Wool) – יו האווי [בוקנט][אמזון]. 524 עמודים. 2012. אולי ספר המד"ב המפורסם ביותר של השנים האחרונות. בלי שום ספק, תופעת המד"ב החשובה ביותר: ספר שהתחיל כסיפור בהוצאה אלקטרונית עצמית והפך לתופעה. שלושה קוראים הציעו אותו בנפרד למועדון הקריאה. העלילה? סיפורו של עתיד רעיל. בני האדם עברו לחיות מתחת לפני האדמה, והשמיים הפכו למיתוס. עדיין ניתן לקרוא את הסיפור המקורי בחינם!

Throne of the Crescent Moon: תכירו את ד"ר אדולה מחסלוד, צייד ע'ולים קשיש (מפלצות ערביות מיתולוגיות). ד"ר מחסלוד תמיד ממלמל לעצמו I'm too old for this shit. החלום שלו בכלל זה לפרוש לפנסיה ולשתות תה עם הל על המרפסת.

אבל הייקום לא נותן לו! קוסם אפל מאיים על עירו. ד"ר מחסלוד נאלץ לשלב כוחות עם דרוויש (כהן דת מוסלמי) ואלכימאיסטית למשימה "אחרונה בהחלט". רק לי יש תחושה של 'מת לחיות' פוגש את אלאדין?

Throne of the Crescent Moon זכה בפרס קמבל לספר ביכורים. הוא גם היה מועמד להוגו ולנבולה. בלי שום ספק זה אחד הספרים המדוברים ביותר של השנה החולפת.

קראתי עשרה אחוז ממנו – והוא נראה פנטסטי. דיאלוגים מודרניים, דמויות עגולות ואווירה כבדה של אלף לילה ולילה פוגש את עולם הספרות המודרנית.

הספר הוא חלק מגל התרבויות הזרות שתוקף את המד"ב\פנטזיה בשנים האחרונות. כבר היו לנו במועדון הקריאה ספר שמתרחש בתאילנד ואחד בדרום אפריקה, וגם דיברנו פה על מד"ב הודי בעבר. בעולם יש סופרים מצליחים פינים או ישראליים, סיפורים שמתרחשים בטורקיה או ברזיל. נגמרה התקופה בה מד"ב התרכז בארצות אנגלוסקסיות.

כילד גמאתי, כמה וכמה פעמים, את כל כרכי סיפורי אלף לילה ולילה שהיו בספרייה. סרט דיסני האהוב עלי מתקופת הזהב השנייה הוא אלאדין. בחודשים האחרונים האזנתי המון לנגן העוד מרסל חליפה. תגידו לי אם זה לא נשמע כמו הרפתקאה ערבית?

יש במיתולוגיה הערבית, עם הג'ינים והאלכימיאיים והמדבריות קסם אמיתי. יש לי הרגשה ש – Throne of the Crescent Moon מצליח להעביר את הקסם לספרות הפנטזיה המודרנית. וזו ההרגשה שאני מקווה לבדוק במועדון הקריאה.

סיכום המפגש הקודם: הקהל ואני אהבנו את ג'וליאן קומסטוק! כלומר לא! כלומר כן! כלומר חלק אהבו – כמוני – אבל אמרו שהם אוהבים למרות שהספר מלא חסרונות. חלק אחר טען שהחסרונות עולים על היתרונות ומדובר בספר כבד עד לא מהנה. קוראת מסורה אחת אף לא הצליחה לצלוח אותו. מה שמעיד בעיקר על זה שהספר לא זורם.

אז מה למדנו? ראשית, כמו שירון טוען, שרוברט צ'רלס וילסון יודע להתחיל ספרים אבל לא לסיים אותם. טוען וצודק. שנית, שגם רוברט צ'רלס וילסון המוכשר יכול ליפול עם ספר שהקהל לא מת עליו. שלישית? שחוץ מ – melquiades‏ אף אחד לא דיבר על הג'ירפה! כולל אני! בחו"כ. פשוט בחו"כ.