ביטים של ברלין 2013: בית העץ על החומה. אגדה אורבנית קרוייצברגית

אי שם, בקצה קרויצברג, בדיוק בנקודה בה מזרח הופרד ממערב ברלין, הייתה חלקת ספר.

זו הייתה נקודת גבול עקלקלה. מתוך עצלנות, בוני החומה יישרו אותה שם. כך נשאר חלק קטן של מזרח גרמניה מחוץ לחומה. חלק קטן שמחכה לאדם האמיץ שיתפוס אותו.

והאדם בא. קראו לו אוסמן קאלין. הוא היה אחד התושבים הטורקיים של קרויצברג שנפלט בלית ברירה מהשכונה. קאלין החל להשתמש בחלקה בתור גינת ירקות, ולאחר מכן גם התיישב שם.

המזרח גרמנים עזבו אותו בשקט כי ראה בכך הוכחה לכשלון הקפיטליסטים. המערב גרמנים לא יכלו להתערב בעניין היות ורשמית הוא היה מחוץ לשטח השיפוט שלהם.

ב – 1989, ממש עם נפילת החומה, החל קאלין לבנות במקום בית עץ. בשילוב של פרפקציוניזם גרמני, מיחזור ברלינאי וסטייל טורקי, הוא יצר מבנה מגורים יוצא דופן.

לאחר שהעיר אוחדה והעניינים שקטו, הגיעה כמובן דרישת העיריה להרוס את הבית. הוא ישב בדיוק במקום בו הם תכננו לבנות כביש. קאלין, מתוך פחד לאבד את רכושו, יצק בטון על בסיס העץ והבקתה כדי לקבע אותה לקרקע.

בסופו של דבר קיבל קאלין עזרה מהכנסיה ליד. הם אהבו את אורח החיים של שכנם, לקחו עליו חסות וסיפחו אותו לשטח השיפוט שלהם.

כיום? בית העץ הוא אחת האטרקציות הסודיות של קרויצברג. קאלין כבר אדם זקן, ובנו – שגם גר שם – מנהל את המקום. שמעתי שלעיתים, כשהדלת פתוחה, אפשר לנקוש, לאמר שלום ולברך על היוזמה. בשאר הזמן, רוב הזמן, הוא אנדרטת מגורים לאגדה אורבנית מקומית.

[בית העץ על החומה. Bethaniendamm 23. וידאו על המקום בגרמנית. "סיור" בבניין]