פינת היצירה הגרמנית: Böhse Onkelz – E.I.N.S. אחד מעשרת אלבומי המטאל הטובים אי פעם

Böhse Onkelz הם הדוגמא המושלמת לכך שכשרון לא תמיד בא עם שכל. מבחינת אמנותית הם עילויים; אחת מלהקות הרוק הגדולות ביותר בהיסטוריה של גרמניה. מבחינת אורך חיים הם בעיתיים מאד; ניאו-נאצים לשעבר ואנשים עם לא מעט תקריות אלימות.

במשך חמשת שנות פעילותם הראשונות, מ – 1981 עד 1985, Böhse Onkelz (שיבוש של השם 'דודים רעים' בגרמנית) היו ניאו-נאצים. בכך אין ספק. הם הוקסמו מתרבות הכדורגל של מערב גרמניה, ובעיקר מהקטטות האלימות שבה.

שינוי תפיסתי בחשיבה התרחש ב – 1990: אחד מחברי הלהקה הטובים ביותר נדקר למוות בפאב בפרברי פרנקפורט. הלהקה ועדת מעריציה הצליחו למצוא את הרוצח – אבל אז קיבלו שוק: הוא זוכה בבית המשפט. השופט טען ש – Böhse Onkelz והפמליה שלהם היו ידועים בנטיות האלימות שלהם, והרצח בוצע כהגנה עצמית.

משם בערך החלו Böhse Onkelz לנדוד שמאלה. שנים רבות הם טענו לחוסר שיוך פוליטי ונקטו עמדות פשוטות נגד קיצוניים משני הצדדים. בהמשך הם כתבו שירים מפורשים נגד הימין הגרמני. אבל זה לא עזר להם. עד סוף שנות פעילותם, וגם כיום בעצם, החזיקו נגדם את השנים החשוכות שלהם. במשך שנים רבות החרימו אותם תחנות הרדיו, וחנויות התקליטים הגדולות סירבו להחזיק את האלבומים שלהם.

האלבום E.I.N.S (לא ראשי תיבות. פשוט "הדגשה" של המילה 'אחד' בגרמנית) נכתב לאחר התקופה החשכה של הלהקה. הוא האלבום המצליח ביותר שלהם מבחינת הביקורות, ומגזיני מטאל רבים בגרמניה רואים בו יצירת מופת של רוק כבד.

אני מסכים איתם. כל שיר ושיר ב – E.I.N.S הוא ממתק של רוק מלודי. הוא אלבום מעולה בלי קשר לעבר של האמנים. תמיד ידעתי להפריד בין אמן לבין אישיותו.

אני מצרף פה את אחד השירים האהובים עלי באלבום: 'פסיק – לילה אחד שלעולם לא ייגמר'. בקלות יכולתי לבחור כמעט כל שיר אחר כדי להדגיש את הנקודה: Böhse Onkelz כותבים המנוני רוק פנטסטיים. עוד נדון בהם בעתיד.

[להורדה: Böhse Onkelz – Koma – eine Nacht die niemals endet]