המשלחת האבודה ותמונות אנטארקטיות בנות מאה שנה

יעל רגב הפנתה את תשומת ליבי לגילוי אנטרקטי חדש. הבוקר גם מצאתי אותו ברשימת קריאת המדע שלי.

לכל המשלחות לכיבוש אנטארקטיקה יש סיפורים מצמררים. הם בין סיפורי ההרפתקאות הקיצוניים ביותר שיצרה האנושות. עמוק בליבי הייתי רוצה להיות שותף באחת מהן. במציאות כנראה שעדיף שלא; קצב התמותה במשלחת אנטארקטית עתיקה גבוה מזה של חולצות אדומות.

[מקור. CC]

ב – 1914 יצאה משלחת ים רוס למשימה "אפורה"; כל תפקידם היה להעביר ציוד למשלחת של סיר ארנאסט שאקלטון, כדי שאלו יוכלו לכבוש את הקוטב הדרומי בשלום.

רק מה, חברי המשלחת היו מוכנים למשימה אפילו פחות ממה שאני הייתי מוכן לטיול האופניים למוסקבה. באוסטרליה הם התעקבו בגלל בעיות פיננסיות וארגוניות. במהלך השיט בים האנטארקטי, הימאים חסרי הנסיון איבדו את רוב כלבי המזחלות שלהם. השיא היה כשרוחות הקוטב הדרומי האדירות ניתקו את הספינה 'אורורה' ממעגנה, והשאירו את המשלחת נטושה על החוף.

שלוש שנים הייתה המשלחת נטושה. חבריה סבלו ממזג אוויר קיצוני ומחלות. שלושה מהם נפטרו בתקופה הזאת. למרות זאת המשלחת הצליחה להשלים את משימתה ולהביא את הציוד ליעד המתוכנן, רק כדי לגלות שקפטן שאקלטון בעצמו לא הגיע לשם.

ב – 1917 הגיעה הספינה אורורה, שעברה שיפוצים בתקופה הזאת, להציל את חברי המשלחת. ארבעה מהם זכו בעיטורי גבורה בריטיים. סיפורם, למען האמת, לא הפך למפורסם מדי לאורך השנים.

עד עתה; ארגון המורשת האנטארקטי הניו זילנדי גילה בתחילת השנה אוסף תמונות של חברי המשלחת! (pdf. מטריד משהו שהארגון עוד לא גילה את נפלאות ה – html). התמונות היו במצב קשה, מלאות עובש ורקבון. לקח זמן רב לשחזר אותן.

התמונות הועלו ממש השבוע לרשת. חלקן סתמיות ומראות קרחוני ענק מלפני מאה שנה. חלקן מצמררות, כמו זו של המדען הראשי של המשלחת על גבי הספינה 'אורורה'. לשיפוטכם.