גיקדום 07.05.2014: איפה שחלילנים על חד אופן וסייבורג תמנון מחפשים עדויות לנוסעים בזמן ועושים מדע חובבני על ההיסטוריה של המוזיקה

זה גיקדום שהיה אמור לעלות בינואר. אבל אז פציעה, וביקור מוזר בישראל, והרבה עבודה והוא נדחה ונדחה ונדחה.

איכשהו הפורמט של הגיקדום לא עובד לי, ואני שוקל לשנות אותו בקרוב. פוסט מיוחד יעלה בנושא, אהמ, מתישהו. כן, מתישהו. בינתיים, בואו נתחיל בקרנבל של גיקיות.

[Xenobiology. בקטגורית: תחומי מדע עתידיים]

1. שם משפחה הוא דבר תמוה.

למה הוא קיים? אם לצורכי זיהוי, לא עדיף שם פרטי ייחודי? שני שמות שרירותיים? שלושה? אם לצורך שיוך שבטי, אז מדוע כה רבים מחליפים אותו? בעיקר בישראל?

שמות משפחה נכנסו לשימוש באירופה באיזור המאה ה – 13. גדולי הסרבנים לאמצם היו… היהודים כמובן! בשטטלים היהודים לא היה צריך שמות משפחה. את הזכרים כינו 'בן <אבא>', ואת הנשים 'באס <אמא>' (באס: הגיה אשכנזית למילה 'בת').

אבל ב – 1787 פקעה סבלנות הרשויות, והן החליטו שלצרכי מיסים, גיוס לצבא וחינוך (בסדר הזה), חייבים היהודים גם הם שמות משפחה. התהליך נמשך כמעט שישים שנה, עד 1844. בתחילה היו שמות המשפחה רק בשימוש רשמי של הרשויות, בעוד שהמערכת הישנה נשמרה בתוך הקהילה – אבל זה דעך בסופו של דבר. בהקשר הזה אפשר לציין את הרוסים, אגב, שעדיין מציגים עצמם בהקשרים ראשיים בתור 'שם פרטי – שם האב'.

איך בחרו לעצמם היהודים את שמות המשפחה? ומה אומר כל שם? כתבה ארוכה ומרתקת בנושא לא שגרתי באתר זרמי היהדות.

2. ב – 1997 התחילה מבשלת DogFish להוציא סדרת בירות עתיקות משוחזרות. בשיתוף ארכאולוגיים הם ניתחו מתכונים על גבי לוחות חרס עתיקים ויצרו גרסאות מודרניים של הבירות של פעם. יש להם בירה בת 2700 שנה מטורקיה, בירות  מסין, הונדורס, פרו, מצרים, איטליה – והשנה גם בירת גרוג מסקנדינביה.

אחד הדברים המעניינים שרואים בבירות האלה הוא עירוב טעמים ומקורות סוכר. הן לא "משעממות" כמו הבירות המודרניות שמבוססות על שעורה בלבד. אם תשאלו את ד"ר פאט מקגוברן, ארכיאולוג בירה, הוא יאשים את הגרמנים בכך. הוא טוען שחוקי טוהר הבירות שלהם, מ – 1516, פשוט הרסו את העניין בעולם הבירות.

"הם קבעו שבירות עושים רק ממים, שעורה וכישות", הוא מתלונן, "האנושות הכינה בירות אקזוטיות במשך 10,000 שנה, ולמרות זאת 99 אחוז מהבירות המסחריות בעולם כיום מתבססות על מסורת בת 500 שנה. זו המלחמה שהגרמנים די ניצחו בה."

האטלנטיק בכתבה ארוכה על ארכיאלוג הבירה.

[אוסף פסלים מעצמות פרהיסטוריות]

3. כשהייתי קצת פחות מעשר רציתי להשאיל את רומח הדרקון מהספריה העירונית. הספרנית, שללא שום ספק לא קראה אותו, לא נתנה לי. 'אתה צעיר מדי' טענה, ורק התערבות של אימי הביאה את הספר לידי בסופו של דבר.

בהמשך החיים קראתי כל מיני ספרים למבוגרים בשלב מוקדם מדי. לפעמים נהניתי למרות שפספסתי שכבות שלמות של ניואנסים וסקס. לפעמים הפסקתי באמצע כי הרגשתי שאני עוד לא בשל מספיק עבורם. אפילו כיום אני עוד לא מרגיש בשל מספיק ליוליסס! אולי בגלגול הבא אם אוולד אירי.

ג'ו וולטון נדרשת לשאלה החשובה, האם יש גיל נכון לקרוא ספר. דעת הקוראים בנידון?

4. פעם, מדע היה עסק חובבני. אוקי, אולי לא רק חובבני, אבל לחובבן המוכשר הייתה אפשרות לעשות דברים מדהימים בבית. כל מה שהיה צריך זה סקרנות, תעוזה, דמיון ומעבדה בסיסית לעבודה.

כבר הרבה שנים זה לא ככה. במאה ה – 20 נוצר מצב בו צריך חומרים יקרים ומעבדות מתוחכמות כדי להשיג תוצאות אמיתיות. בשנים האחרונות, עלות החומרים והייצור יורדת בטירוף, אבל נוצרה בעיה משפטית; לאדם הפשוט אסור לעבוד עם חומרים מדעיים בבית. הם נחשבים מסוכנים, ובחברה עם פרנוית האסונות של כיום, מסוכן שווה אסור. פרנקנשטיין הבא לא ייווצר בחדר עליית גג מוזנח, אלא במעבדה נוצצת ע"י צוות של עשרים מדענים שישמידו אותו חלקיק השניה לאחר ביאתו לחיים.

מי שחושבים שזה לא חייב להיות כך הם החבר'ה מ – MAKE. ארגון ה'עשה זאת בעצמך', שהפך לתופעה עולמית. האנשים של MAKE ממציאים, בונים, משנים ומספקים לחובבן הממוצע אפשרות ל"עשות את זה בעצמו". לא מאמינים לי? תקראו פה.

[עיבודים סוריאליסטיים לתמונות ישנות]

5. Xkcd טענו השנה שסמארטפונים הוכיחו סופית שאין עב"מים בעולם. אך מה לגבי מסע בזמן? שני פיזיקאיים כתבו מאמר, אמיתי, המנסה למצוא עדויות לנוסעים בזמן שמשתמשים באינטרנט.

הם בדקו בשלושה אפיקים; הראשון הוא תוכן שחוזה את העתיד שיש באינטרנט, נגיד, הודעות פייסבוק או טוויטר. השני? חיפושים שמעידים על כך שהמחפש יודע את העתיד, למשל, אם מישהו חיפש ב – 10 לספטמבר 2001 'מגדלי התאומים התמוטטו' (אם כי סביר יותר להניח שהוא מחבל). האפיק השלישי היה לתקשורת בין אנשים; אימיילים ותכתובות אחרות (ותודה ל – NSA).

התוצאות מדהימות! הם מצאו עדויות מכריעות ללא פחות מעשרים נוסעי זמן שביקרו פה בעשור האחרון! סתם סתם. הם כמובן לא מצאו שום עדות לכלום, אך עדיין מעניין לקרוא.

[יפה ומחמם את הלב. האוסף הפרטי הגדול בעולם של משחקי המחשב]

6. למתמטיקאי, או בכלל האקדמאי המודרני, נדמה שהכל חינם. אין מאמר שאני מעוניין בו ולוקח לי יותר משלושים שניות להשיג. ברוב המקרים ניתן להוריד אותו דרך שרת ה – proxy של האוניברסיטה. לעיתים נדירות אין גישה, ואז מבקשים מחבר באוניברסיטה עשירה בארה"ב. ולפעמים, אפשר למצוא אותו פשוט חינם ברשת בחיפוש בגוגל.

סוג המאמרים האחרון, החינמיים, עניין מאד את סלב הרשת, המתמטיקאי טים גאורס. לכן הוא הקים את פרוייקט הספרות המתמטית. פרוייקט שאמור לאנדקס את המאמרים המתמטיים שניתנים לגישה חופשית מהרשת. לא רלוונטי לרוב הקוראים, אך מאד רלוונטי לי ולכן נכנס לפה.

[אוסף תמונות ממסיבה סוריאליסטית שערכה הברונית לבית רוטשילד ב – 1972]

7. ב – 2005 מצא בריאן קיד, סטודנט לביולוגיה ימית, חד-אופן בפח האשפה. לקח לו שלושה שבועות של נפילות ללמוד לנסוע על כלי הרכב המוזר. באותו הזמן החל ללמוד, בלי שום קשר, לנגן בחמת חלילים. שני תחביבים רנדומליים שלבטח מאיירים אותו כבחור מיוחד.

השנים עברו, קיד סיים ללמוד ומצא עבודה באקווריום בתור דג (חיחיחיחי). הוא המשיך לרכב על החד אופן, וניגן בחמת החלילים תמורת תשלום בחתונות ולוויות, והחיים זרמו. ערב יחד, יצא קיד עם חבריו מהאקווריום (החברים האנושיים, לא הדגים) לשתות מי ים בירה. אחד מהם שאל אותו, 'תגיד, אתה יכול לנגן על חמת החלילים בזמן רכיבה על החד-אופן?'. וקיד, שהיה שתוי קצת, ענה לו, 'ברור!'.

כך נולד ה – Unipiper.

כיום שכלל קיד את הטריק. הוא רוכב לבוש תחפושות כמו דארת' ויידר או סנטה קלאוס ומנגן מנגינות שמתאימות לדמות. הסרטונים שלו זוכים למליוני צפיות ביוטיוב. זהו סיפורו של האיש.

8. ילדים רבים התאהבו ברובוטים בזכות מלחמת הכוכבים. הם התאהבו ב – C3PO ו – R2D2; רובוטים דמויי אדם עם אופי עשיר.

קולין אנגל היה ילד קצת שונה. הרובוט בו קולין התאהב היה MSE-6. רובוט קטנטן שנראה כמו טוסטר על גלגלים. הוא היה דמות שולית שהעבירה הודעות בסצינה בכוכב המוות. רוב האנשים ראו בו רובוט קטן, פשוט למראה וזניח. קולין ראה בו פשוט רובוט שימושי.

כיום קולין אנגל הוא המנכ"ל של iRobot; חברה שמייצרת עשרות רובוטים לשוק, כולל רובוט שואב האבק המפורסם רומבה.

קולין עדיין מאמין בשימושיות ולא במגניבות. בראיון איתו הוא מסביר למה לרובוטים אין רגליים שהולכות ("אמא טבע החכימה לברוא הרבה דברים, אבל לא החכימה לברוא גלגלים"), על עתיד הרובוטיקה וסתם על עצמו.

9. בהתחלה היה ביטקוין. המטבע האלקטרוני היה שגעון של מעט גיקים שרכשו כמויות של ביטקוין בכלום כסף. מאוחר יותר הוא הפך לטרנד, ואותם הגיקים מצאו עצמם לפתע עשירים. לאחרונה, ספק הביטקוין הענק Mt Gox פשט את הרגל, ועלתה השאלה האם יש פה משהו חוץ מגימיק? האם מתישהו נעבור למטבעות אלקטרוניים?

ביטקוין לא לבד. באתר הזה מונים מאה מטבעות אלקטרוניים, ואני די בטוח שיש עוד. בתכל'ס, כל אחד יכול ליצור מטבע אלקטרוני משלו! אם פעם התהליך היה מסובך, כיום הוא עבר פישוט כך שגם אחד כמוני יכול ליצור ניימןקוין לקוראי הבלוג. ואני שוקל זאת. סלאשדוט מסבירים את התהליך, ופותחים מחדש את הדיון על מה זה כסף?

[זה בדיוק מה שאתם חושבים שזה: סייבורג תמנון שהודפס במדפסת תלת מימד]

10. אנדרו ליפטאק הוא גיק. הוא גיק שחובב מד"ב ופנטזיה. הוא חובב מד"ב ופנטזיה שמתעניין באובססיביות בהיסטוריה של התחום.

ליפטאק כותב בימים אלו ספר על ההיסטוריה של המדע הבדיוני. בינתיים הוא כותב טור דו-חודשי על ההיסטוריה של התחום. הרבה מהשמות הישנים שהוא מדבר עליהם הם כאלה ששמעתי עליהם, אבל לא קראתי את כל כתביהם, כמו תיאודור סטורג'ן למשל.

הטורים על השמות שאני כן מכיר: טולקין (וטולקין!), גברים בחלל והמלחמה הקרה או פרדריק פול פשוט מרתקים. מומלץ ביותר.

[Moist Production עושים אקס ריי לצעצועים האהובים עליהם]

11. מה זה Multiplex Parenting? מצב בו לתינוק יש יותר משני הורים ביולוגיים. Moral Enhancement? שימוש בשתלים או טכנולוגיה לבישה לצרכים מוסריים. רוצים לדעת מה זה Eroom's Law? או Anthropocene או Effective Altruism? רשימת עשרים המילים של העתיד תסביר לכם. אם כי צריך להודות, רובן בבל"ת.

12. כחלק משינויים בהרגלי הצריכה, אני לא קורא כבר המון זמן קומיקסי רשת. אי אפשר להספיק הכל, וגם לא מצאתי משהו שבאמת תפס אותי. אך אולי רשימת עשר הוובקומיקס של סופר גיבורים שצריך לקרוא תעזור? לא בדקתי אותם אחד-אחד בעצמי. מחכה לעזרת הקוראים.

אפרופו רשימות: io9 הכינו את רשימת כל ספרי המד"ב\פנטזיה שיוצאים ב – 2014 וצריך לקרוא.

13. מישהו שאל את סקוט אהרונסון, פרופסור למדעי המחשב, מה הוא חושב על הספר החדש של מקס טגמארק, Our Mathematical Universe. אהרונסון אמר שהוא מאד מעריך את טגמארק, אבל ספר שטוען ש"הייקום הפיזי בעצם זהה לייקום המתמטי", נשמע לו כמו קשקוש מוחלט.

עד פה הכל נורמאלי. אלא שמקס טגמארק, שקרא את הפוסט של אהרונסון, הגיב ואמר בעדינות: "למה שלא תקרא את הספר לפני שתחווה דעתך עליו?". אהרונסון הלך, עשה את זה, וחזר עם פוסט ביקורת מרתק. וכן, הקטע עם כך שהייקום הפיזי הוא בעצם מודל מתמטי נשמע יותר הגיוני אחרי שקוראים את הביקורת (אם כי ייתכן שצריך קצת רקע מתמטי לכך)

14. הכסף הציבורי בחינוך לספורט הולך למוכשרים ביותר. גם במוזיקה זה ככה; מדי שנה מאתרים את הכישרונות הגדולים ביותר ושופכים עליהם ים של כסף כדי שיהיו יותר מוכשרים.

מה עם חינוך? במזרח: קוריאה, טייוואן, סינגפור או סין משקיעים סכומים אדירים כדי למצוא את הילדים החכמים ביותר, ואז עוד כסף כדי לקדם אותם. בישראל נדמה לי שהמצב דומה, אם כי בלי הקצנה. בארה"ב? רוב הכסף הולך לקדם את התלמידים החלשים.

בסלאשדוט שואלים: מה זה? מה האפליה הזאת? למה למוכשרים אקדמאית מגיע יחס שונה מאשר למוכשרים בספורט?

[אוסף פסלים מספרים]

15. גוגל, ימח שמם (סליחה, התפלק לי), משחקים עם ויזואליזציה של מידע. יש להם כלים שאמורים לתת את התמונה הגדולה. אם ממש מעניין אותכם, נגיד, טרנדים ביוטיוב או התפתחות מילים בשפות שונות.

Music Timeline אמור לתת את התמונה הגדולה של התפתחות מוזיקה בשישים שנה האחרונות. ע"י ניתוח המוזיקה שאנשים מעלים לרשת, גוגל מראה כמה חזק היה כל ז'אנר בכל שנה, ואיזה אלבומים של כל ז'אנר בכל נקודת זמן, הצליחו לשרוד ולהגיע לספריות המוזיקה של אנשים בימינו.

התוצאה מהממת. אנשים אובססיביים למוזיקה כמוני מקבלים כלי אדיר לחקור ז'אנרים חדשים ומוכרים. אפשר ללחוץ על כל ז'אנר, ואז לקבל חלוקה נוספת לתת-ז'אנרים. יש שם עוד כל מיני כלים. אניווי, אדיר. תנסו.