ארוחה חגיגית במוסקבה (פוסט תמונות אוכל)

רוסים אוהבים ארוחות חגיגיות. לכן, כשיש אירוע בינלאומי חד פעמי במוסקבה, או כשמישהו הצליח לגרוב את הגרביים בבוקר בהצלחה, עורכים הרוסים ארוחה חגיגית. שלא לאמר: משתה.

המשתה הרוסי הוא מפגן הדוניסטי בסגנון רומאי.

[קוניאק ארמני]

השולחנות עמוסים באוכל כל טוב. מאה וחמישים אלף סוגי סלטים לערך, כמה מתאבני דגים, מאפים, מלפפון חמוץ, בקבוק וודקה אישי לכל משתתף וערימת ירקות שהמלצרית הסתירה בדקדקנות בעזרת המפיות.

על פניו זה לא שונה המון מ'לפתוח שולחן' הישראל. מנות עיקריות זורמות לשולחן ללא הפסקה. ומעבר לכך שבהכל יש או מיונז או דגים – ובדרך כלל שניהם – זה אותו הרעיון כמו במסעדה מזרחית.

רק שהאורחים פה הם רוסיים. אז כל אחד מהם מגיע כאילו זה נשף סיום תיכון אמריקאי. הבחורות דופקות שמלות מהממות והגברים מתייצבים בחליפות מהודרות.

והם שותים הרבה! יש את מנחה הנשף; הפרופסור שארגן את הכנס. כל חמש דקות הוא קם ומציג את נותן – Toast (הרמת כוסית) הבא. כל toast כזה מלווה בשוט וודקה. זה משחק שתיה רוסי מסורתי.

הפרופסורים הזקנים דופקים שוט וודקה וקוניאק אחד אחרי השני.

בהתחלה כל הרמת כוסית כזו מלווה בסיפור משמים ביותר. אבל הללו הולכים ונעשים הזויים ביותר ככל שהערב מתארך ומפלס הוודקה עולה. מכירים את זה על המתמטיקאי והג'ירפה? בעצם, לא משנה, צריך להיות שם כדי להבין.

יש גם להקה שמנגנת מוזיקה רוסית מסורתית. והרבה אנשים שרוקדים בזמן שאני מסתכל עליהם מהצד בשקט. ובאיזשהו שלב גם הלכתי לאיבוד יחד עם עוד שני אנשים למשך שעה באוניברסיטה. המקום הזה יותר גרוע ממבוך.

אבל אחסוך לכם את כל הקוריוזים האישיים. מקווה שנהנתם מתמונות האוכל.